יום שני, 13 ביוני 2011

שומרי הסף



חבר הכנסת ד"ר מיכאל בן ארי ועוזרו, איתמר בן גביר, החליטו לעשות מעשה אמיץ ונועז - "לפוצץ" את בועת הליברליזם של ת"א, ובד בבד, לחשוף את פרצופם האמיתי של השמנת מהשמאל.

הם הצליחו - ובגדול.

המכות ניחתו בזו אחר זו. תושבי רמת אביב ופעילי השמאל לא הבינו מהיכן נוחתות עליהם "מכות המצרים" ("הוכחנו להם שזה לא סתם סיפור מהאגדות", אחד הפעילים אמר בסרקזם) האיומות הללו ולא הפסיקו ליילל ולבכות את מר גורלם.

בחודש דצמבר 2010, החליט ד"ר בן ארי לצאת למבצע מבורך ונועז שנקרא "רמת אביב תחילה", מבצע שנועד לבחון האם ארגוני זכויות האדם, השמאל ותושבי רמת אביב בפרט, הם-הם המושיעים בשר ודם של העובדים הלא חוקיים, "המסכנים", שמדינת ישראל מתייחסת אליהם בגזענות, אפליה, אפרטהייד, פשיזם ושלל מלל והתבטאויות שאבד עליהם הכלח מזמן. וכמה לא מפתיע - עדיין ניתן לשמוע אותם בפיו של כל איש שמאל ממוצע שמושפע מהתקשורת בארץ.

לצד זאת, המבצע כמובן, נועד גם להילחם בזרם המסתננים שכובש את השכונות בדרום ת"א.
השלב הראשון של התכנית החל בהתגייסות, לכאורה, למען הפליטים והעובדים הלא חוקיים.
במסר טלפוני מוקלט שהועבר לתושבי שכונת רמת אביב, קרא בן ארי לתושבים לפנות אליו עם מידע על דירות גדולות ואפילו על מחסנים פנויים בהם ניתן לשכן עובדים זרים. בהודעה נשמע בן ארי אומר: "אני קורא לכם לסייע למבצע קליטה הומניטרי ולהראות את הפנים היפות של צפון תל אביב. שאו בנטל ותנו דוגמא אישית".

מישהו מוכן לנחש כמה התקשרו והחזירו תשובה? נכון, אף אחד.
נו, ישאלו השמאלנים ותושבי השכונה, למה שנשתף פעולה עם קריאה צינית שכזאת?
שאלה מקובלת. אך אנחנו שואלים - מדוע לא התייצבו תושבי השכונה לעזור למען הפליטים מלכתחילה, חוץ מלהעמיד אותם בשמש הקופחת בהפגנות מטופשות וחסרות כל בסיס? מדוע לא הועילו לעזור לאותם שוהים בלתי חוקיים, במבצע מיוחד שהם ארגנו? מדוע לחכות למבצע ציני של ד"ר בן ארי בכדי להגיב ש"לא נפעל למען מטרה צינית"?

על טענות אלו, לשמאל, אין ולא תהיה תשובה. כי הם פשוט לא עושים דבר למען הפליטים הללו, מלבד לשבת בבית קפה ממוזג על כוס מקיאטו. אין שום "הישג" משמעותי שאותם פעילי זכויות אדם, אנשי שמאל ותושבי שכונת רמת אביב יכולים "להתגאות" בו.

ובכל זאת, ורק בשביל לסגור את כל הקצוות, בן ארי החליט לאיים על תושבים אלו שגם אם לא יהיה שיתוף פעולה הומני מצידם, הוא ישכור בעצמו דירות וישכן בהן את הפליטים.
"נראה את הצפונים דואגים לזכויות הסודנים כשהם, גרים דלת לידם", אמר אז.
בהחלט יהיה מעניין לראות את הסיטואציה.

השלב השני היה התייצבות לצד תושבי שכונת התקווה בפרט ודרום ת"א בכלל.
גולת הכותרת - חניכת משרד של ד"ר בן ארי בשכונת התקווה.
בשעה שרוב הלשכות הפרלמנטריות של חברי הכנסת נמצאות במרכז תל אביב, במגדלי יוקרה או בשכונות המרכזיות בירושלים, בן ארי החליט להקים את לשכתו דווקא בלב שכונת התקווה, במקום בו נאבקים התושבים היהודים על צביון השכונה אל מול המסתננים הבלתי חוקיים מסודן המציפים את השכונה.

תושבי המקום, מצידם, בירכו והוקירו את פועלו של בן ארי. מרלן, תושבת השכונה, אמרה כי "במשך כל השנה האחרונה פגשנו כאן פוליטקאים שבאו דיברו ונעלמו, בן ארי הוא שונה ואני מאמינה שהוא יפעל כדי שהמקום הזה לא יהפוך למה שהפכה היום התחנה המרכזית החדשה בתל אביב."

השלב השלישי היה הקמת "משמר השכונות".
אנשי שכונת התקווה ופעילי ארץ ישראל שלנו, הקימו בחודש מרץ את משמר השכונות שתפקידו להחזיר את הביטחון לתושבי דרום תל אביב.
לדברי התושבים בדרום ת"א, המצב בשכונת התקווה, תל כביר, שכונת שפירא, קרית שלום, ומקומות נוספים בהם מתגוררים המוני מסתננים בלתי חוקיים הפך להיות בלתי נסבל והתושבים מקווים שהפתרון יימצא בדמות משמר השכונות החדש שהוקם.

סוזי תושבת קרית שלום מסרה: "אנחנו חיים בפחד. אין מצב שאני או הילדים שלי נסתובב בשעה שמונה בערב מחוץ לבית כאשר ברחובות משתוללים המסתננים הבלתי חוקיים, מבצעים מעשים של פשע והטרדות מיניות".
כמענה לתופעות אלה, יזמו באיחוד הלאומי, ביחד עם תושבי השכונות בדרום ת"א, משמר המורכב רובו ככולו מתושבים של השכונה שמפטרלים באזורים השונים ומעניקים כוח הרתעה.

"אנחנו לא מתכוונים לפעול בניגוד לחוק", אמר ברוך מרזל, ממקימי המשמר, "אלא רק להרים את החוק מהרצפה. משטרת ישראל וכל רשויות השלטון האחרות מגלות אוזלת יד בכל הקשור בטיפול בתופעת המסתננים ויש צורך שהתושבים יקומו ויעשה מעשה - אולי זה יעורר את המשטרה".

גם בנושא זה, כמובן, תושבי השכונה מיהרו לברך. אהרון, תושב שכונת התקווה אמר כי הוא הגיע לפעילות לאחר שפנה ללשכתו של חבר הכנסת מיכאל בן ארי בשכונת התקווה: "מחמם את הלב לראות את אנשי הימין מגיעים לכאן ופועלים למען תושבי שכונות הדרום. השמאלנים כל הזמן מדברים אבל בתכלס אלא שגרים בצפון תל אביב שלחו אלינו את הסודנים הבלתי חוקיים לכאן. לפחות עכשיו יהיה מי שישתדל לפעול נגד התופעות הקשות שנוצרו בשכונה".

השלב השלישי, הגאוני מכל, השיא, הגיע אתמול. בבריכת גורדון, מעוז השמנת של מדינת ת"א.
בסוף השבוע התקשר בן ארי, בעילום שם, לקופת הבריכה והודיע שהוא מתכוון להגיע עם 40 אנשים נוספים. עובדת הבריכה ששוחחה איתו השיבה לו: "אין בעיה".
בן ארי, כמובן, הקליט את השיחה.

במקביל, שכר איתמר בן גביר אוטובוס ופעילי ימין נשלחו לשוק מחנה יהודה בכדי לרכוש 50 בגדי ים וכדורי ים.
אתמול, בשעות הצהריים המוקדמות, הגיעו שלושה פעילי ימין לתחנה המרכזית הישנה בת"א והציעו לפליטים: חמישים שקלים, כניסה חינם לבריכה ובגד ים.
יותר מ-100 פליטים התקבצו סביב פעילי הימין ולבסוף כ-40 מהם עלו על האוטובוס ויצאו לבריכה.

"המטרה שלנו היא להראות את הצביעות של התל-אביבים ואנשי השמאל. אנשים שכל הזמן רוצים לתת עוד ועוד זכויות לסודנים, אבל מצד שני, רוצים אותם עם הזכויות האלו רק בדרום ת"א, רחוק מהעין", אמר בן ארי בכניסה לבריכת גורדון.

עשרות המתרחצים הוכו בהלם, כרעם ביום בהיר.
בתחילה, אחד השומרים שעמד בכניסה ניסה למנוע מהם את הכניסה ואמר להם: "אין לכם בגדי ים". או אז בן ארי שלף את השקית עם בגדי הים. השומר החוויר.

לאחר מכן, ניסו גורמים שונים בהנהלה למנוע את כניסת הפליטים בתואנות שווא. בן-גביר, בעל ת
חברת מועצת העיר ת"א, שהייתה במקום, רחל וולנר-גלעד, ניגשה לפליטים וביקשה מהם לא להיכנס לבריכה. "הם משתמשים בכם", זעקה.
כמובן שאותם פליטים לא עמדו בפיתוי ואכן נכנסו למים.

אחרי הכל, מי מבטיח להם שאותה רחל תעניק להם בפעם הבאה כרטיס חינם לבריכה אקסלוסבית כזו?
מי מבטיח להם שיוציאו אותם ממגורים שלא מתאימים אפילו לבעלי חיים?
מי מבטיח להם פרנסה קבועה?
מי מבטיח להם השכלה?
בטח לא השמאל, בטח לא פעילי זכויות האדם, בטח לא תושבי רמת אביב.

הסיבה פשוטה - אין ולא צריך להיות מאבק להשארתם של פליטים ועובדים בלתי חוקיים בארץ.
אין לזה אח ורע בעולם שמדינה קולטת המוני פליטים בחודש ומשכנת אותם בתוך שכונות שגם כך לא יציבות מבחינה כלכלית.
מדובר בסכנה כלכלית, חברתית ואפילו ביטחונית, סכנות שראויות למאמר משל עצמו.
אם פעילי השמאל ותושבי השכונות היוקרתיות, הצבועים, המתחסדים והמתיפייפים לא מבינים זאת, אזי שייקחו אחריות ויישאו בעול הנטל.
כל אימת שלא עושים זאת, אין להם כל זכות להביע ולו מחאה הכי קטנה.

אגב, מיותר לציין שכל המשתכשכים התל-אביבים יצאו מהבריכה מיד לאחר שהפליטים נכנסו למים.
מפתיע, נכון?

השמאל שוב התגלה במערומיו. שוב היינו עדים לטקס קריעת המסיכות מעל פרצופם של אותם צקצקני לשון, שכל מעשיהם הוא לשבת מול הפלאזמה או בבתי קפה ולהעביר ביקורת.
שוב נוכחנו לגלות כמה "מעוז הליברליזם" מזויף, עלוב ופתטי.
בסופו של דבר, העורב לא נעשה לבן יותר אחרי שרוחצים אותו.

אין תגובות:

פרסום תגובה