ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל השבוע חיזוק פוליטי-מדיני דווקא מגורם לא צפוי בעליל.
השבוע נתנה הליגה הערבית את הסכמתה העקרונית לקדם מו"מ ישיר בין הרשות הפלסטינית לישראל - החלטה שללא ספק פוגעת ביו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס.
בהחלטתה, הליגה הערבית לא הסכימה לשתף פעולה ו"לחשק" את אבו-מאזן כפי שרצה והיה מעוניין בכך. הנשיא הפלסטיני לא מפסיק להצהיר שמבחינתו לא יהיו שיחות ישירות על המו"מ אלא אם כן ישראל תודיע על הפסקה מוחלטת של בניית ההתיישבויות שמעבר לקו הירוק. אבו מאזן, מצידו, מעדיף להתקדם במשא ומתן העקיף ולא הישיר, מכיוון שהוא מאמין שכך הממשלה הישראלית תצבור יותר ויותר לחצים מצד ארה"ב ובנות בריתה של ישראל.
והנה כי טוב, השבוע קיבל מחמוס עבאס "סטירת לחי מצלצלת" מהליגה הערבית שלא שיתפה עמו פעולה ונראה כי גם לחברי הליגה קצת נמאס ממשחקיו של הנשיא הפלסטיני ומאי הרצינות שאופפת את המגעים בין ישראל והרשות.
ממבט המתבונן מהצד, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, יכול להבין כעת בצורה הרבה יותר ברורה את ראש הממשלה הישראלי. כשבנימין נתניהו "צעק" לכל שאין פרטנר בצד השני ושברשות מנסים להרוויח זמן, אובמה ניענע את הראש לשלילה והסתכל על נתניהו בייאוש. הנשיא האמריקאי דרש הקפאה בכל מקרה. "מחוות" הוא אמר, "ואז הם יפתחו בשבילך".
והנה, עוד מעט ספטמבר מגיע, תום תקופת ההקפאה ואובמה רואה שאבו מאזן עדיין לא מסכים להידברות ישירה למרות המחווה הבלתי רגילה ואפשר להגיד גם הבלתי הגיונית (אין לכך אח ורע בשום מקום בעולם שמדינה מקפיאה בנייה בתחומה). מה עשה הפעם הנשיא האמריקאי? קרא לנתניהו לפגישת פיוס. הפעם היו תמונות, וידאו מהמפגש, הדלפות על היחס המלבב, ארוחת ערב ופגישה של שתי הגבירות. מה היו הדרישות הפעם? אין לדעת.
מה שבטוח, אובמה יודע כעת עם מי יש לו עסק. מי האיש הטוב בסיפור הזה ומי האיש הרע, המניפולטיבי, שמחפש דרך להתחמק שוב ושוב. נתניהו מבצע מחוות - מקפיא בנייה, מסיר חלקית את המצור על עזה, מאמן את כוחות הביטחון של הפת"ח ומצהיר "תחת כל עץ רענן" שהוא מוכן לקיים שיחות ישירות ופתוחות מול הנשיא הפלסטיני.
השאלה כעת, היא מה יהיו הצעדים הבאים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ומהם הלחצים שיופעלו עליו מהבית הלבן?
האם נתניהו - כפי שהבטיח וכפי שכל ממשלתו הבטיחה למעשה - יביא לסוף ההקפאה בהתיישבויות? האם אמר את הדברים הבאים לאובמה בפגישה: "אדוני הנשא, עשיתי את כל המאמצים הכבירים להביא לבשלות של שיחות ישירות. הקפאתי, חיזקתי את כוחות הביטחון שלהם, הסרתי את המצור וקראתי להם להגיע לשולחן המשא ומתן. האם העם שלי צריך להמשיך לסבול מצפיפות מגורים, מתחזוקה ותשתיות לא מספקות אף על פי ולמרות שעמדתי בהתחייבויותי כלפיך וכלפיי עמי?"
נקווה שכן. בכל מקרה, כעת נחשף פרצופו האמיתי של הנשיא הפלסטיני. היום, יותר מתמיד, ברור לכל כי מחמוד עבאס לא מעוניין להגיע לשיחות ישירות ולמשא ומתן. מחמוד עבאס מעוניין למשוך כמה שיותר את הזמן ובכך להרוויח עוד מחוות, תמריצים ולחצים מחוץ על מדינת ישראל.
בנימין נתניהו חייב להישאר חזק ולשדר עוצמה. אסור לו, לראש הממשלה, להמשיך את ההקפאה בשום פנים ואופן, שכן הדבר יקרין רפיסות וזילות של מדינת ישראל, כלפיה וכלפיי תושביה. על נתניהו להמשיך לקרוא לאבו מאז להגיע לשולחן המשא ומתן ובו בזמן להתנהל כרגיל כמדינה נורמלית. הגיע סוף סוף הזמן להגיד ובפה מלא - זוהי העת של הפלסטינים למחוות כלפינו.
יום שישי, 30 ביולי 2010
יום שני, 19 ביולי 2010
שיעור בפוליטיקה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד משחק פוליטי מהסרטים ומהלך נהדר מבחינתו.
אם מישהו שאל את עצמו מדוע נתניהו משפיל כך, בצורה בוטה ואגרסיבית, את שר החוץ, איווט ליברמן, בלי סוף בשבועיים האחרונים - אף על פי שהלה חייב אותו לשמירת הקואליציה - קיבל היום את התשובה.
נתניהו יודע שליברמן עסוק בתקופה טרופה זאתי עם חקירותיו הסבוכות ופרישה של "ישראל ביתנו" מהממשלה תהווה "גזר דין מוות" עליו ועל מפלגתו. שר החוץ חייב להיות בשלטון כדי להילחם בפרקליטות, אחרת לא יהיה לו סיכוי.
מה שנותן לבנימין נתניהו את האופציה למנף את הנושא ליתרון.
מה שקרה ("בריף" קצר), זה שנתניהו אישר את תקציב הממשלה מבלי להתחשב כלל באילוצים של ליברמן ובנוסף, ראש הממשלה מתנגד לחוק הגיור החדש של "ישראל ביתנו".
למי שלא כל כך מעורה בפרטי הפוליטיקה - המשמעות היא השפלה עצומה, שכן ליברמן הוא שותף עיקרי בממשלה הנוכחית ושר סופר בכיר (חוץ).
וכעת ליברמן עצבני. מה יעשה? ידרוש מנתניהו את אחד האילוצים - או תקציב או חוק גיור.
ראש הממשלה, שבשום פנים ואופן לא מוכן להעביר את החוק הזה, (מבחינתו זה "ייהרג ובל יעבור") גם במחיר פוליטי, חזה מראש את שתי הדרישות של ליברמן וכרגע הוא מתכוון להציע לו הטבות בתקציב בתמורה להפלת חוק הגיור!
משמע - נתניהו ידע מראש כי ליברמן צפוי לדרוש לאשר את חוק הגיור, מה שעלול לגרור פיצוץ ומשבר פוליטי ולכן התעלם מראש מאילוצי "ישראל ביתנו" בתקציב, כך שנשארה לו תחמושת ביד לקראת "יום הדין".
כעת ליברמן יקבל הטבות בתקציב וישתוק בנוגע לחוק הגיור שנתניהו כל כך משתורר להפיל.
ועל כך נאמר - פוליטיקה במיטבה!
אם מישהו שאל את עצמו מדוע נתניהו משפיל כך, בצורה בוטה ואגרסיבית, את שר החוץ, איווט ליברמן, בלי סוף בשבועיים האחרונים - אף על פי שהלה חייב אותו לשמירת הקואליציה - קיבל היום את התשובה.
נתניהו יודע שליברמן עסוק בתקופה טרופה זאתי עם חקירותיו הסבוכות ופרישה של "ישראל ביתנו" מהממשלה תהווה "גזר דין מוות" עליו ועל מפלגתו. שר החוץ חייב להיות בשלטון כדי להילחם בפרקליטות, אחרת לא יהיה לו סיכוי.
מה שנותן לבנימין נתניהו את האופציה למנף את הנושא ליתרון.
מה שקרה ("בריף" קצר), זה שנתניהו אישר את תקציב הממשלה מבלי להתחשב כלל באילוצים של ליברמן ובנוסף, ראש הממשלה מתנגד לחוק הגיור החדש של "ישראל ביתנו".
למי שלא כל כך מעורה בפרטי הפוליטיקה - המשמעות היא השפלה עצומה, שכן ליברמן הוא שותף עיקרי בממשלה הנוכחית ושר סופר בכיר (חוץ).
וכעת ליברמן עצבני. מה יעשה? ידרוש מנתניהו את אחד האילוצים - או תקציב או חוק גיור.
ראש הממשלה, שבשום פנים ואופן לא מוכן להעביר את החוק הזה, (מבחינתו זה "ייהרג ובל יעבור") גם במחיר פוליטי, חזה מראש את שתי הדרישות של ליברמן וכרגע הוא מתכוון להציע לו הטבות בתקציב בתמורה להפלת חוק הגיור!
משמע - נתניהו ידע מראש כי ליברמן צפוי לדרוש לאשר את חוק הגיור, מה שעלול לגרור פיצוץ ומשבר פוליטי ולכן התעלם מראש מאילוצי "ישראל ביתנו" בתקציב, כך שנשארה לו תחמושת ביד לקראת "יום הדין".
כעת ליברמן יקבל הטבות בתקציב וישתוק בנוגע לחוק הגיור שנתניהו כל כך משתורר להפיל.
ועל כך נאמר - פוליטיקה במיטבה!
הירשם ל-
רשומות (Atom)