מדינת ישראל הייתה וכנראה גם תישאר המדינה המבוקרת ביותר בעולם ואם נתעלם לרגע מארה"ב - גם המבודדת ביותר.
אי של תקווה, שפיות ודמוקרטיה שנמצאת בין ארצות ערב ומוקפת בין עריצים, טרוריסטים, שוק נפט מושחת ושנאה תהומית.
במשך שנים ובין ממשלה לממשלה קמו פה בארץ יועצי תדמית, יועצי אסטרטגיה, ספינולוגים, לוביסטים, קמפיינים, וועדות, פסגות שלום ונהרסו התיישבויות של יהודים, בתים נחרבו ועליהם קמו מסגדים ובתי כנסת הפכו למחנות אימון של מחבלים. כל אלו בשם "התדמית" - אותה תדמית שנלחמים עליה בכל שנה ושנה, בכל אירוע, מעל כל במה ותחת כל עץ רענן.
התדמית של מדינת ישראל, שאמורה להציג אותנו כמדינה נאורה, דמוקרטית, שוחרת שלום ומשוחררת מכל גזענות, שווה הרבה מאוד עבור מדינאים ופוליטיקאים ישראלים. כל אחד רוצה להיות שם ולנסות לכוון, לשנות, להשפיע, להוביל מהלך. זה כח עבור הפרסונה ומבחינתו זה טוב עבור המדינה.
ברם, אליה וקוץ בה. התדמית של מדינת ישראל קשורה קשר דמים בביטחונה. קשר שאין לנסות להסיר ולהתיר.
בכל פעם שניסינו להתיר את הקשר, המדינה ספגה מהלומה. בכל פעם שהתדמית מנסה להעפיל על הביטחון, המדינה נחלשת והדבר פוגע באופן רצחני (תרתי משמע) במדינה ואזרחיה.
קחו לדוגמה את ההתנתקות - מהלך הזוי שיצרו הספינולוגים של אריאל שרון ב"פורום החווה".אלפי מתיישבים צדיקים פונו מביתם - רק לאחר שצפו בביתם נהרס - ונזרקו, ממש ככה, בקרוואנים זמניים (עד היום ישנם מתיישבים שמחכים לבית). ובשביל מה? בשביל לזכות בעוד נקודת זכות אצל האירופאים והאמריקאים.
ועדיין לא נלמד הלקח, בשום שלב ובכל זמן עד היום. שום נקודת זכות שמביאה תדמית נאורה, פייסנית ומתונה, לא תביא נקודת זכות בביטחון. דה עקא - בכל נקודת זכות שאנחנו מנסים להביא לעולם, אנחנו מחסירים נקודה בביטחון וסופגים מהלומה מערכתית ואסטרטגית.
והנה - הדבר מתקשר למשט האנטישמי בחסות הטורקים (שמצידה נהפכת אט אט למדינת איסלאם קיצונית) שייצא אלינו היום רק למטרה מסוימת אחת - לעורר פרובוקציה בכדי להכניס לתודעה העולמית שמדינת ישראל מפעילה מצור חסר רחמים על "אומה מסכנה".
המשט הנאלח הנ"ל לא צריך להוציא את הממשלה מכליה ואין צורך להיגרר למלחמת תדמיות בשביל העולם. כל מה שישראל עשתה עד היום, כמעט רוב מעשיה, רובם ככולם נסובו סביב המושג "תדמית" ולא הועילו לנו כחל וסרק. טיבן היה כקליפת השום.
העולם הקשיב, ראה ובחר צד. בכל פעם את הצד "הסובל", "המסכן", "הכבוש" והתעלם לגמרי מהצד "הכובש", "האכזר" ו"הכוחני".
אז מדוע הפעם אנו שוב צריכים להתחשב בנושא התדמית? המשט הנ"ל הוא פרובוקציה זולה של ממשלת טורקיה שיש להתייחס אליו בשאט נפש אדירה ולמנוע אותו בכל הכח והאמצעים - יגיב איך שיגיב העולם -את ממשלת ישראל הדבר לא צריך לעניין כהוא זה.
שלא תטעו - ההסברה היא דבר קריטי במערך האסטרטגי של כל ממשלה, בפרט של מדינת ישראל, איך יש לשים חיץ ברור בין הסברה איכותית ובאמת אפקטיבית ( לשלוח דיפלומטים בכירים לראיונות בערוצי טלויזיה ממלכתיים באירופה וארה"ב, שיחות חולין במסדרונות זרים בועידות ומפגשים למינהם, פרסומות במדיה - במיוחד בטלויזיה העולמית) לבין ייצוג תדמית מבוהלת, רופסת ופשרנית שכל עיקרה מושתת על סדרה בריטית מהעבר - "מה יגידו השכנים?".
עוד נושא שצץ כמו פטריות אחרי הגשם, דווקא בגלל היחס והדאגה לתדמית הישראלית הנאורה והדמוקרטית, הוא הנושא של ההנהגה הערבית - ישראלית.
הנה, לדוגמה, רק כמה אזכורים מהזמן האחרון:
היה זה הדוקטור הנכבד, וח"כ אחמד טיבי שנתפס במערומיו. הדוקטור הנאור הזהיר, בראיון שנערך איתו ברדיו, שאם חוק "גלעד שליט" יופעל וייגרעו ההטבות של המחבלים בכלא, "אז אנחנו (!!!) נלחץ על גלעד שליט".
אמירה שלא משתמעת לשתי פנים.
זה המשיך עם מעצרו והרשעתו של הסופר (ללא ספק אדם שאוהב לכתוב, רק לא ספרים), אמיר מחול.
הנאשם הודה בחקירתו במשטרה, כי ב-2008 נפגש עם סוכן חיזבאללה בדנמרק, והסכים להפוך לסוכן של הארגון. כמו כן, בין היתר, העביר שמות ופרטים של ישראלים, על מנת שחיזבאללה יוכל בעתיד לגייסם לטובתו ואף העביר מידע על מקומו של מתקן מוסד במרכז הארץ.מחול קיבל ממפעיליו תוכנת הצפנה שבאמצעותה היה שולח לחיזבאללה את המידע המסווג שאסף בישראל.אחיו של המרגל הערבי הוא לא אחר מאשר ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול. ואיך לא, בעבר הוא התבטא לא פעם נגד מדינת ישראל.
וזה לא נגמר, כמובן, עם המשט האנטישמי.
בין הפעילים הרבים שנמצאים על הספינה המדוברת שעושה דרכה אלינו - אנשי חמאס, חברי פרלמנט אירופאים אנטישמים, פעילי שלום תמימים או פתטים - תבחרו אתם - למינהם ו..!!!! כן, כן, יש לנו ייצוג מכבוד - חברת הכנסת הערבייה מתנועת בל"ד, חנין זועבי.
חכ" דני דנון כבר ביקש מהיועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, להורות למשטרה לעצור את חברת הכנסת הנכבדה עם הגיעה לישראל. לדבריו - זועבי פועלת יד ביד עם אויבי ישראל כדי לעודד טרור ולהשפיל את תדמיתה של ישראל בעולם ומעשים אלה הם בגדר בגידה במדינה.
יותר מחבל לי שדבריו של דנון, כמו גם הפניה ליועץ המשפטי יגיעו לאוזניים ערלות בסופו של דבר ולא יקרה כלום.
הנושא הנ"ל הוא נושא כאוב ביותר משלוש סיבות עיקריות:
.א. מדובר במקרים מבית - בניגוד למשט האנטישמי בחסות הממשלה הטורקית הקיצונית, האויבים (ממש ככה) פועלים בתוכינו וכמעט בלתי אפשרי לממשלה עלות עליהם. (אף על פי שכל אזרח במדינה כבר יודע מה מעשיהם של חברי הכנסת הערביים, למשל)
.ב. בהמשך לסעיף הראשון - המדינה מתעלמת מהתופעה מזה שנים ומעלימה עין בזמן שחברי הכנסת הערביים נוסעים ל"פגישות עבודה" בלוב, סוריה ולבנון ולכל מיני ועידות ערביות למינהם, בזמן שחברי הכנסת הערביים מתבטאים באופן חסר תקדים כנגד המדינה היהודית ובזמן שהם משתתפים במשטים אנטישמים, פעילים בארגונים אנטי ציוניים ותומכי טרור.
.ג. הח"כים הערביים ובכלל, ההנגה הערבית-ישראלית, מתעלמים מהאוכלוסיה הערבית ופוזלים לאיסלאם הקיצוני.
במקום לדאוג לתשתית בכפרים ובערים הערביות, לדאוג לתעסוקה וצמצום האבטלה, לדאוג להעצמת האישה בתרבות הערבית, הם משלהבים את ההמון הערבי-ישראלי כנגד המדינה שלהם עצמם ותומכים ומשתלבים עם מחבלים וטרוריסטים.
כמו תמיד - תעודת עניות למדינת ישראל בנושא האחרון.
כעת (או שלא..) עולה השאלה בנוגע לסמכויות ולתפקידי מפתח שניתנים לערביי ישראל במדינה.בכדורגל קוראים לזה "הטבלה לא משקרת". אצלינו נשאר רק להסתכל על העבר ולהחליט האם אנחנו ממשיכים לצלול לאבדון או קמים ועושים מעשה.