אי של תקווה, שפיות ודמוקרטיה שנמצאת בין ארצות ערב ומוקפת בין עריצים, טרוריסטים, שוק נפט מושחת ושנאה תהומית.
במשך שנים ובין ממשלה לממשלה קמו פה בארץ יועצי תדמית, יועצי אסטרטגיה, ספינולוגים, לוביסטים, קמפיינים, וועדות, פסגות שלום ונהרסו התיישבויות של יהודים, בתים נחרבו ועליהם קמו מסגדים ובתי כנסת הפכו למחנות אימון של מחבלים. כל אלו בשם "התדמית" - אותה תדמית שנלחמים עליה בכל שנה ושנה, בכל אירוע, מעל כל במה ותחת כל עץ רענן.
התדמית של מדינת ישראל, שאמורה להציג אותנו כמדינה נאורה, דמוקרטית, שוחרת שלום ומשוחררת מכל גזענות, שווה הרבה מאוד עבור מדינאים ופוליטיקאים ישראלים. כל אחד רוצה להיות שם ולנסות לכוון, לשנות, להשפיע, להוביל מהלך. זה כח עבור הפרסונה ומבחינתו זה טוב עבור המדינה.
ברם, אליה וקוץ בה. התדמית של מדינת ישראל קשורה קשר דמים בביטחונה. קשר שאין לנסות להסיר ולהתיר.
בכל פעם שניסינו להתיר את הקשר, המדינה ספגה מהלומה. בכל פעם שהתדמית מנסה להעפיל על הביטחון, המדינה נחלשת והדבר פוגע באופן רצחני (תרתי משמע) במדינה ואזרחיה.
קחו לדוגמה את ההתנתקות - מהלך הזוי שיצרו הספינולוגים של אריאל שרון ב"פורום החווה".אלפי מתיישבים צדיקים פונו מביתם - רק לאחר שצפו בביתם נהרס - ונזרקו, ממש ככה, בקרוואנים זמניים (עד היום ישנם מתיישבים שמחכים לבית). ובשביל מה? בשביל לזכות בעוד נקודת זכות אצל האירופאים והאמריקאים.
ועדיין לא נלמד הלקח, בשום שלב ובכל זמן עד היום. שום נקודת זכות שמביאה תדמית נאורה, פייסנית ומתונה, לא תביא נקודת זכות בביטחון. דה עקא - בכל נקודת זכות שאנחנו מנסים להביא לעולם, אנחנו מחסירים נקודה בביטחון וסופגים מהלומה מערכתית ואסטרטגית.
והנה - הדבר מתקשר למשט האנטישמי בחסות הטורקים (שמצידה נהפכת אט אט למדינת איסלאם קיצונית) שייצא אלינו היום רק למטרה מסוימת אחת - לעורר פרובוקציה בכדי להכניס לתודעה העולמית שמדינת ישראל מפעילה מצור חסר רחמים על "אומה מסכנה".
המשט הנאלח הנ"ל לא צריך להוציא את הממשלה מכליה ואין צורך להיגרר למלחמת תדמיות בשביל העולם. כל מה שישראל עשתה עד היום, כמעט רוב מעשיה, רובם ככולם נסובו סביב המושג "תדמית" ולא הועילו לנו כחל וסרק. טיבן היה כקליפת השום.
העולם הקשיב, ראה ובחר צד. בכל פעם את הצד "הסובל", "המסכן", "הכבוש" והתעלם לגמרי מהצד "הכובש", "האכזר" ו"הכוחני".
אז מדוע הפעם אנו שוב צריכים להתחשב בנושא התדמית? המשט הנ"ל הוא פרובוקציה זולה של ממשלת טורקיה שיש להתייחס אליו בשאט נפש אדירה ולמנוע אותו בכל הכח והאמצעים - יגיב איך שיגיב העולם -את ממשלת ישראל הדבר לא צריך לעניין כהוא זה.
שלא תטעו - ההסברה היא דבר קריטי במערך האסטרטגי של כל ממשלה, בפרט של מדינת ישראל, איך יש לשים חיץ ברור בין הסברה איכותית ובאמת אפקטיבית ( לשלוח דיפלומטים בכירים לראיונות בערוצי טלויזיה ממלכתיים באירופה וארה"ב, שיחות חולין במסדרונות זרים בועידות ומפגשים למינהם, פרסומות במדיה - במיוחד בטלויזיה העולמית) לבין ייצוג תדמית מבוהלת, רופסת ופשרנית שכל עיקרה מושתת על סדרה בריטית מהעבר - "מה יגידו השכנים?".
עוד נושא שצץ כמו פטריות אחרי הגשם, דווקא בגלל היחס והדאגה לתדמית הישראלית הנאורה והדמוקרטית, הוא הנושא של ההנהגה הערבית - ישראלית.
הנה, לדוגמה, רק כמה אזכורים מהזמן האחרון:
היה זה הדוקטור הנכבד, וח"כ אחמד טיבי שנתפס במערומיו. הדוקטור הנאור הזהיר, בראיון שנערך איתו ברדיו, שאם חוק "גלעד שליט" יופעל וייגרעו ההטבות של המחבלים בכלא, "אז אנחנו (!!!) נלחץ על גלעד שליט".
אמירה שלא משתמעת לשתי פנים.
זה המשיך עם מעצרו והרשעתו של הסופר (ללא ספק אדם שאוהב לכתוב, רק לא ספרים), אמיר מחול.
הנאשם הודה בחקירתו במשטרה, כי ב-2008 נפגש עם סוכן חיזבאללה בדנמרק, והסכים להפוך לסוכן של הארגון. כמו כן, בין היתר, העביר שמות ופרטים של ישראלים, על מנת שחיזבאללה יוכל בעתיד לגייסם לטובתו ואף העביר מידע על מקומו של מתקן מוסד במרכז הארץ.מחול קיבל ממפעיליו תוכנת הצפנה שבאמצעותה היה שולח לחיזבאללה את המידע המסווג שאסף בישראל.אחיו של המרגל הערבי הוא לא אחר מאשר ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול. ואיך לא, בעבר הוא התבטא לא פעם נגד מדינת ישראל.
וזה לא נגמר, כמובן, עם המשט האנטישמי.
בין הפעילים הרבים שנמצאים על הספינה המדוברת שעושה דרכה אלינו - אנשי חמאס, חברי פרלמנט אירופאים אנטישמים, פעילי שלום תמימים או פתטים - תבחרו אתם - למינהם ו..!!!! כן, כן, יש לנו ייצוג מכבוד - חברת הכנסת הערבייה מתנועת בל"ד, חנין זועבי.
חכ" דני דנון כבר ביקש מהיועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, להורות למשטרה לעצור את חברת הכנסת הנכבדה עם הגיעה לישראל. לדבריו - זועבי פועלת יד ביד עם אויבי ישראל כדי לעודד טרור ולהשפיל את תדמיתה של ישראל בעולם ומעשים אלה הם בגדר בגידה במדינה.
יותר מחבל לי שדבריו של דנון, כמו גם הפניה ליועץ המשפטי יגיעו לאוזניים ערלות בסופו של דבר ולא יקרה כלום.
הנושא הנ"ל הוא נושא כאוב ביותר משלוש סיבות עיקריות:
.א. מדובר במקרים מבית - בניגוד למשט האנטישמי בחסות הממשלה הטורקית הקיצונית, האויבים (ממש ככה) פועלים בתוכינו וכמעט בלתי אפשרי לממשלה עלות עליהם. (אף על פי שכל אזרח במדינה כבר יודע מה מעשיהם של חברי הכנסת הערביים, למשל)
.ב. בהמשך לסעיף הראשון - המדינה מתעלמת מהתופעה מזה שנים ומעלימה עין בזמן שחברי הכנסת הערביים נוסעים ל"פגישות עבודה" בלוב, סוריה ולבנון ולכל מיני ועידות ערביות למינהם, בזמן שחברי הכנסת הערביים מתבטאים באופן חסר תקדים כנגד המדינה היהודית ובזמן שהם משתתפים במשטים אנטישמים, פעילים בארגונים אנטי ציוניים ותומכי טרור.
.ג. הח"כים הערביים ובכלל, ההנגה הערבית-ישראלית, מתעלמים מהאוכלוסיה הערבית ופוזלים לאיסלאם הקיצוני.
במקום לדאוג לתשתית בכפרים ובערים הערביות, לדאוג לתעסוקה וצמצום האבטלה, לדאוג להעצמת האישה בתרבות הערבית, הם משלהבים את ההמון הערבי-ישראלי כנגד המדינה שלהם עצמם ותומכים ומשתלבים עם מחבלים וטרוריסטים.
כמו תמיד - תעודת עניות למדינת ישראל בנושא האחרון.
כעת (או שלא..) עולה השאלה בנוגע לסמכויות ולתפקידי מפתח שניתנים לערביי ישראל במדינה.בכדורגל קוראים לזה "הטבלה לא משקרת". אצלינו נשאר רק להסתכל על העבר ולהחליט האם אנחנו ממשיכים לצלול לאבדון או קמים ועושים מעשה.
כל מה שאתה כותב כאן, חלק כן וחלק לא, טוב ויפה.
השבמחקמה הפתרון שאתה מציע?
רוב הימנים הקיצוניים שכמותך, בוחרים רק לתקוף ולהאשים מבלי להעלות פתרון הגיוני ורציונאלי אחד.
מה שעומר כותב פה.. ככלל הימניים, אלו דברים לגיטימיים לגמרי, מהסיבה הפשוטה שאין דבר כזה פתרון הגיוני ורציונלי.
השבמחקאין עם מי לדבר.. ואני לא כותב את זה כאזרח "שנכנע למצב" או כל דבר אחר, אלא פשוט.. אין עם מי לדבר, וחבל על כל אחד ואחד מהתושבים במדינה שלנו שלא הבין את זה עד עכשיו.
כן.. המצב עצוב, אין עם מי לדבר, אין דבר כזה "שיחות שלום" כי לא יהיה שלום, זה לא אומר שצריך להיכנע ולא להביע דעה, דעה תמיד חשוב שתהיה גם אם היא לא מוצאת חן בעיניי אנשים מסויימים.
מחזק את אורטל.
השבמחקאני מסכים איתך לגבי טיבי ומח'ול, יחד עם זאת אתה קיצוני מדי וההערות שלך לגבי הטורקים נסחפות.
מה קרה? אסור להם לתמוך בצד שהוא לא שלך? נכון שאנחנו לא מסמפטים את הצד השני, אבל זכותם של הטורקים כל עוד הם לא טוענים שצריך להשמיד אותנו, להביע דעה שהיא לאו דווקא פרו-ישראלית.
הם רואים את המציאות קצת אחרת ממך.
אנשים קיצוניים כמוך בצד שלנו ובצד השני גורמים למלחמות הבלתי נגמרות. השנאה שמבצבצת מכתביך מעלה סלידה.
"אין עם מי לדבר" - אחלה פתרון.
השבמחקלנצח נאכל חרב??
אנחנו צריכים להתעורר... לפני שהמדינה הזאת תיגמר.
עם מי נתחיל?
השבמחקעם האנונימי דווקא.
לא הייתה לי בעיה עם ממשלת טורקיה כל עוד הם גינו "רציחות של תינוקות ערבים בידי הכובש הציוני והאכזר" כמו שלא הייתה לי בעיה איתם בזמן ששודרה סדרה שמשווה את מדינת ישראל לנאצים ורוצחי תינוקות מול אימהות, יריות למוות בערבים תמימים במחסום "על לא עוול בכפם" וכמו שלא הייתה לי בעיה איתם שגינו באו"ם כל דבר שקשור למדינתינו.
אבל, וזה אבל ענק, עצום, ברגע שהם מביעים תמיכה בארגון טרור איסלאמי שמטרתו להשמיד את האויב הציוני ("הם לא טוענים שצריך להשמיד אותנו" - אתה צודק, אבל הם תומכים באלו שכן. אולי תרצה רמז יותר עבה מזה בפעם הבא?), זה מבחינתי חציית גבול.
ברגע שהם תולים בחלונות ראווה בחנויות שלהם :"אין כניסה לרוצחי תינוקות ישראלים" (מזכיר לך משהו?), זה מבחינתי פאקינג ביג דיל וזה מבחינתי אותו "איסור" שאתה מדבר עליו בצורה כה תמימה ולדעתי גם פתטית וילדותית.
אתה יכול לקרוא לזה קיצוניות. אני קורא לזה ריאליזם.
התגובה הרופסת והפייסנית שלך - היא, היא שמעלה סלידה.
וגם כעס. כעס על כך שאנשים במדינה שלנו חיים בעיניים עצומות.
נעבור לאורטל פרידמן.
הפיתרון הספציפי למקרה שהצעתי הוא כמובן לא לתת יד למשט הטורקינאצי.
יש לעצור אותם - אם צריך גם בכל הכח הנדרש.
לגבי "הלנצח נאכל חרב" - כמו שקונפורטי כתב יפה: לא יהיה שלום כל עוד יש אויב שרוצה להשמיד אותנו.
האויב הזה לא ישקוט עד שלא יישאר פה ולא יהודי אחד אחרון לרפואה.
לא חסרות דוגמאות לפייסנות, לסלחנות ולמחוות שנתנו לאותו אויב וכל פעם קיבלנו טרור יותר ויותר קרוב.
יש לי שאלה אחרת בשבילך. קצת יותר מציאותית:
"הלנצח נישאר תמימים?!"
אני חלילה לא תומך בטורקים, אני גאה במדינה שלי ולא חושב לרגע שאנחנו הבעייתיים... ואחרי שזה נאמר והרי שנינו אני מאמין מרגישים אותו דבר בקשר לדברי הפתיחה שלי, אני בניגוד אליך יכול... איך אני אגיד את זה... לא יודע אם להבין אבל לנסות להעמיד את עצמי במקום הטורקים.
השבמחקאם נניח בארה"ב היהודים היו עושים פרובוקציות ויורים פצמ"רים ובתגובה ארה"ב היתה נכנסת ו"מנקה" את האיזור הבעייתי, אתה פה בישראל לא היית שם שלט בחנות שלך "אין כניסה לרוצחי תינוקות אמריקאים"?
על זה אני מדבר כשאני טוען שאתה קיצוני כלפי דעות של אחרים. אני פשוט נוטה להניח שכל אחד מאיתנו היה מתנהג באותו אופן כלפי הקרובים לנו, ומה לעשות הפלסטינאים יותר קרובים לטורקים מאשר אנחנו ואפשר למרות כל האיבה להבין את זה. לא?
זהו, שלא אמרתי שאני מבין... אמרתי שאני יכול להעמיד את עצמי במקומם והתגובה שלהם הגיונית מהצד שלהם כמובן.
השבמחקבקשר לארה"ב, אתה לא יכול להשוות אותנו למעצמה מספר 1 בעולם... מי יעז בכלל לגנות אותם? (למרות שאתה יודע, אני די בטוח, שיש מספיק שמפגינים נגדם גם בעולם וגם בבית)
בקשר לתגובה שלנו, אנחנו מדינה של חמאה, אין על זה ויכוח בכלל. אנחנו יותר מדי נחמדים ובגלל זה אנחנו אוכלים אותה פעם אחרי פעם, אם לא נתחיל להיות חזקים מבפנים אין לנו מה לצפות ממדינות אחרות.
זה מתחיל בחברי כנסת, זבל של אנשים, שיושבים ומנהלים לי את המדינה ותומכים באויב ותוקפים אותנו. (ע"ע ברכה, טיבי ודומיהם, המיץ של הזבל)
במקום שנחוקק חוקים ונשלח אותם לעזה ולגדה להיות ח"כים, הם יושבים לי ומנהלים את המדינה שלי או מנסים לפחות.
אז אם אנחנו ביזיוקרטיה, שנותנת לאויב לשבת לנו בכס הנבחרים, מה אתה מצפה מאחרים??