ובכן רבותיי, אפשר להוריד את המסכות! זוכרים את אותו המשפט המפורסם של בוגי יעלון על ההכרח לנעול נעליים גבוהות בקרית המטכ"ל, כדי להיזהר מהנחשים הרוחשים שם? כך רוב אזרחי ישראל מרגישים היום, אלא שפה מדובר על כל מדינת ישראל ולא רק על המטכ"ל המצומצם, מה שהופך את הנושא ליותר רגיש ומסוכן.
הנה חבורה של במאים ושחקני תיאטרון זוטרים, מחליטים לעשות מעשה! אוטוטו נגמר החופש הגדול, יש לשלוח את הילדים לבתי הספר, חוזרים לשיגרה המשעממת של להיות מסובין לשלוחן הקפה בשינקין ביחד עם אחדים מהאליטה הנחשבת, החזקה וכמובן – "הנאורה", בל נשכח חלילה, ולו לרגע, את ה"נאורה". זהו אות כבוד עבורם – ומה יעשו עתה אותם מכובדים חשובים? יטכסו עיצה ויעשו כי טוב!
אספו חברים, שאר מכובדים, כמובן. אושיות תרבות הם קוראים לעצמם!!! כאמור, אספו, ובאו על חתימתם במכתב שכל כולו – ותסלחו לי על הישירות והגסות – טימטום אחד גדול.
חשוב לציין. כן, יש אפשרות להביע דעה, למחות ולעשות כל דבר שהוא לא פלילי במדינתינו. מה לעשות, אנחנו עדיין דמוקרטיה חלשה שיורה לעצמה ברגל בכל זמן נתון. אבל - וזה אבל גדול, ענק, עצום – לעשות זאת בחכמה, בישירות ורציונליות.
סביר להניח ששחקני התיאטרון והבמאים הזוטרים הללו יקבלו "אות כבוד" מטעם האליטה השמאלנית "והנאורה" ששולטת בתקשורת, בבתי המשפט ובתרבות הישראלית, או כך לפחות הם חשבו לפני שיזמו את עיניין המכתב המטופש והאיוולי.
ובכל זאת, להביע מחאה ולעודד חרם על העבודה שלך עצמה, זה לא פחות מכשל מערכות מוחלט במוחם של אותם "אושיות תרבות" למינהם. אותם "אמנים", "יוצרים" ושאר ירקות כנראה שכחו דבר אחד חשוב – תושבי אריאל הם אלו שמשלמים להם את משכורתם ועל כן תושבים אלו זכאים לתרבות בסיסית (אף על פי שכפי שאלו מתנהלים במציאות היומיומית, אני בספק לגבי יכולתם ואיכותם התיאטרלית).
לא זאת בלבד! אותם "אמנים" קובלים על כך שאריאל לא צפויה להישאר כעיר במדינת ישראל במסגרת הסדר הקבע שייחתם עם הפלסטינאים, אם וכאשר. על טיב התיאטרליות והמשחק של האחרונים עוד אפשר להתווכח. על העובדה שאין להם שום מושג במדיניות הישראלית ובהיסטוריה - לא ניתן. את הבורות בקשר "לכיבוש" ושאר ירקות עוד אפשר להבין. האליטה השמאלנית שטפה להם את המח בשטויות. (מה שהכי מצחיק זה שרוב "אנשי הרוח" ו"אושיות התרבות, גרים בתל-אביב -יפו. אם כבר שטחים "כבושים" אז עד הסוף, לא?) לכו למדף ספרי ההיסטוריה ותראו מי כבש את מי. הלאה. העיר אריאל היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, נקודה. מישהו מעלה על דעתו שבמסגרת פיתרון של שתי מדינות, אריאל תפורק או תסופח לשטחים הפלסטיניים? מי הכסיל שמאמין בזאת?! אין מנהיג שהצהיר זאת מעולם! אז מנין הביטחון ששואבים יוזמי המכתב?
משום מקום, זו התשובה. השמאל הקיצוני ששולט ומשליט סדר בחיינו דרך התקשורת, בית המשפט והתרבות הוא אנטי ציוני, הוא אנטי יהודי! מדובר במסרים של בגידות וצידודים קבועים באויב של המדינה. ה"ניו אייג'," של השמאל הקיים היום במדינה הוא לא יותר מתרבות של שנאה, עזרה לאויב, חיסול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה וניסיון לחסל את הציונות. מדובר במיעוט, אמנם, אך מיעוט שנמצא עמוק בתוך הקלחת.
עם ישראל כולו נגד השמאל הקיצוני וההזוי. בני האור מול בני החושך שמנסים להמיט עלינו אסון גדול.
ובכל זאת, בואו ונשחק לפי המשחק שלהם. נגיד ואריאל לא הייתה קיימת – לפי רצונם. אני בטוח שאם במקום אריאל, הייתה מוקמת עיר פלסטינאית, אזי מצבינו הביטחוני היה הרבה יותר טוב. (רק עוד כמה טילים שיכולים להרוס את כל גוש דן ולב ת"א, ביג דיל! "רגע.. תא..?" הם בטח חושבים לעצמם, "מה יהיה על הקפה בשנקין? אולי זה בכל זאת היה רעיון טוב שאריאל קמה").
אבל עזבו את המצב הביטחוני. מבחינה תרבותית גם היה פנטסטי. במקום תיאטרון באריאל, שגם כך הם היו מחרימים, היה מוקם תיאטרון פלסטיני (כן, בטח) ואותם "יוצרים ואמנים" היו מופיעים שם כאוות נפשם. הרי לא מדובר בשטח "כבוש".
והנה, אמנם מעט באיחור, אבל – איך לא - עצומת השחקנים המסרבים להופיע בהיכל התרבות באריאל זכתה גם לחתימות הסופרים: א"ב יהושע, עמוס עוז, דויד גרוסמן וסמי מיכאל.
איך יזכרו אותם? מוציאים ספר פעם ב.., זה לא הגיוני שיישבו בשקט עד הספר הבא, נכון? מלבד זאת, הם משכילים, הם אנשי רוח, אושיות תרבות מן המעלה הראשונה, שועי עולם! והם, כמובן, ניחנים בטיימינג מעולה.
כשריח הנפטלין עדיין אופף אותם, הם מגיעים למפגן המחאה מול תיאטרון "הבימה" כשחתימותיהם מוטבעות בעוד עצומה מיני רבות. "הנאורים", האליטה! ראשם תמיד מורם וגבם זקוף!
למה חיכו כל כך הרבה זמן? זו השאלה המתבקשת.
שוב, יש מקום לעמדה שמאלנית, יש מקום למגוון דיעות ולקשת פוליטית רחבה. הדבר יותר ממתבקש ואף חשוב, זו ההגדרה של הדמוקרטיה הרי. אך היכן השמאל הציוני שהיה קיים פעם? מה בדבר שמאל שהוא לא פחדן, שהוא לא סתם אנטי – כי זה מה שעכשווי וכי זה מה שהולך בקרב האליטה? שמאל שחושב, שהוא באמת ליברלי ובעד זכויות אדם, ולא סתם אוטומטית נגד כל מה שהוא קונצנזוס?
אי אפשר ללכת עם סנדלים תנ"כיות היום, ולא רק בשל העובדה שישנה אליטה מסוימת שכל כולה נגד ציונות, תנ"ך ומה שמסמל אותם. היום ניתן ללכת, כדברי בוגי, רק עם נעליים גבוהות. יש נחשים בכל פינה, אורבים לכם ומנסים להכיש. להכפיש את הצבא, להעמיד לדין בהאג, לפנות לאו"ם, להופיע בפני ילדים בעזה אבל לא בשדרות, להפגין את "הנאורות" שלהם בבלעין בעזרת זריקת אבנים על שוטרים וחיילים, להעביר מסרים סמויים בחדשות, לנסות לזרוע הרס וערס דרך העיתונות.
היום, המסיכות נקרעו מפרצופם של אותם יהודים אכולי שנאה עצמית. היום, ההצגה נגמרה.
יום שלישי, 31 באוגוסט 2010
יום שבת, 21 באוגוסט 2010
עבודה בעיניים
פסטיבל "גירוש" העובדים הזרים והבלתי חוקיים מהמדינה הוא חגיגה תקשורתית, שמאלנית ופתטית של צביעות וניצול ציני של ילדי הזרים.
אמת - הגירוש הוא כואב, כואב עוד יותר כשמדובר בילדים קטנים שהתחברו לשפה ולמנהגים המקומיים של מדינת ישראל ועתה עליהם לעשות את הדרך חזרתה לביתם.
ברם, ופה נכנסת האליטה השמאלנית ו"ההומנית" לתמונה - התקשורת מנסה לצייר את "הגירוש" כלא יותר מגזענות, אפליה ואף, רחמנא ליצלן, פגיעה בזכויות האדם. הילדים נקרעים בחזרה מ"גן העדן" למחזותיהם "האפלים" - לא פחות, כך מתארת זאת התקשורת וגופי זכויות האדם בארץ.
ובכן, הדבר מזכיר לי קוריוז מסוים שקראתי לאחרונה וארתה לשתף אתכם בו.
מסופר על נשר שנחת בחלון ארמונו של מלך מסוים. "ובכן, מה היא הציפור המוזרה הזאת?", שאל את תלמידיו החכמים.
"אדוננו המלך, זהו נשר!", הוכיחו אותו תלמידיו.
"נשר? נו באמת.. הביאו לי מספריים מיד!".
המלך נטל את המספריים לידו ומיד החל לקצץ: הוריד נוצות, אחר כך אברה, עד ששיווה לנשר צורה של עורב.
כשגמר, הביט מרוצה ממעשה ידיו: "או! עכשיו אתה נראה כמו נשר אמיתי..", אמר.
מה שברצוני להציג לכם עם הצגת הסיפור הקצרצר הנ"ל, הוא שהתקשורת (שהרי נשלטת על ידי האליטה השמאלנית), פעילי זכויות האדם ויתר גופי השמאל המתייפיף, מנסים לצייר את המציאות לפי דעתה (בדיוק כמו המלך בסיפור) ולא על פי אמות המידה והמציאות כמות שהיא.
קצת "ניתוחים קוסמטיים", הרבה "מכבסת מילים" ותמונות קורעות לב של ילדים תמימים בלבוש סחבות עם דגלי ישראל וחיוך עצוב.
והנה, כמי שמנסים לעזור לנו בהחלטה הקשה ובדילמה המוסרית, הודיעו הצרפתים ובראשם הנשיא, ניקולא סרקוזי, על גירוש של 700 צוענים מרחבי צרפת.
בעקבות החלטת נשיא צרפת, לנקוט יד קשה נגד מהגרים לא חוקיים, המריאו אתמול טיסות ראשונות מצרפת לרומניה, ועל סיפונן בני רומה (צוענים).
החלטתו של סרקוזי גררה גינויים רבים מארגוני זכויות אדם ומהאופוזיציה, אמנם, אך מצד שני לא נערך שום פסטיבל תקשורתי ולא נצפו בחדשות צרפת שום ילדים עם חיוך תמים שרים את ההמנון ומחזיקים בדגלי המדינה.
בעבר כבר החזירו מדינות באירופה מהגרים מבני הרומה לארצות מוצאם וכ-10,000 בני רומה הוחזרו מצרפת ב-2009.
"הגירושים נועדו להחזיר אנשים אלה לארצם ולהוכיח כי לא נסכים להקמת מחנות לא חוקיים במדינתנו, כפי שקרה במשך שנים רבות מדי", אמרה השרה לענייני משפחה נדין מורנו. מורנו הוסיפה כי צרפת רוצה לעצור את זרם המהגרים בני הרומה, שרבים מהם מוצאים עצמם ברחובות, עוסקים בקיבוץ נדבות ומתגוררים במחנות מוזנחים. (נשמע מוכר?)
בניסיון להתמודד עם תופעת ההגירה הצוענית לארצו, קידם סרקוזי תיקונים בחוקי ההגירה שיאפשרו להוציא אל הפועל באופן קל יחסית גירוש בעילה של "שמירה על הסדר הציבורי". לדבריו, אותם מחנות שבהם שוהים הצוענים ויפורקו הם "מקור לסחר בנשים, זנות וניצול ילדים". (כן.. גם זה נשמע מוכר..)
גם באיטליה "לא שוקטים על השמרים".
המשטרה עצרה 383 בני אדם - 268 מהם זרים - והם הועברו מיד אל הגבול לקראת גירושם (לא היו וועדות, לא ארגוני זכויות אדם ולא חוק חדש בפרלמנט), במבצע של שבוע המתפרס מצפון איטליה ועד לאזור נאפולי.
העצורים הם מהגרים ממזרח אירופה, אלבניה, יוון, צפון אפריקה וסין, והאישומים נגדם נעים בין כניסה בלתי חוקית לאיטליה לעיסוק בזנות, סחר בסמים ושוד.
סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, הבטיח לנקוט מדיניות נוקשה יותר נגד מהגרים לא חוקיים, שרבים תולים בהם את האשמה בהתגברות הפשיעה. ממשלתו פועלת לקידום חוקים חדשים שיפקחו על המהגרים, ויאסרו או יגרשו את אלה מהם המפרים את החוק.
אומברטו בוסי, מנהיג "הליגה הצפונית", שהכפילה את כוחה לאחר הבחירות האחרונות וקיבלה, בין השאר, את תיק משרד הפנים, אמר כי "מבצע זה נגד מהגרים לא חוקיים הוא טוב משום שזה מה שאנשים רוצים. הם מבקשים מאתנו ביטחון ואנחנו חייבים לספק להם אותו", אמר מנהיג הליגה.
ולמי חזרתם של הפליטים למדינתם לא טוב? כמובן, לישראלים!
נראה שרק בישראל יש רגשות, רחמים ואנושיות. אנחנו חייבים להצטייר כשמשמר זכויות האדם הראשי בעולם. חייבים להיבדל. אנחנו תמיד יודיעם יותר טוב מכולם.
"האירופאים קרים, אין להם רגש. הם לא כמונו", אומרים לעצמם אנשי השמאל וטופחים לעצמם על השכם בגאווה גדולה.
ובכן רבותיי. גם אירופה עמוק בתוך "המשחק "הזה. למה להם מותר לחזיר פליטים למדינתם ולנו אסור? במה אנחנו שונים משאר העולם?
יתרה מזאת, באירופה יש חוק המתיר לצוענים להתיישב באדמות מדינה אירופאית אחרת במסגרת האיחוד האירופי! כמובן שהחוק גם מחייב את הצוענים להתבסס במדינה , לשלם מיסים ולעבוד בה - מה שהצוענים לא עושים - אך עדיין מדינות אירופה מתגרות בחוק ומחזירות את הצוענים לארצם.
ואצלינו? אצלינו מדובר שלא יותר מעובדים זרים בלי רישיון שהסתננו מסודן, אריתראה ומדינות אפריקה אחרות. אין חוקים שמתירים להם להישאר באדמתינו, נקודה. ובכל זאת אנחנו לא עושים מספיק כדי לעצור את זרם ההסתתנות והפליטים שכבר נמצאים עמוק בקרבנו.
יש מדינה חדשה במרכז ת"א, בתוך התחנה המרכזית ובדרום ת"א, ויש עוד מדינה חדשה - בתוך אילת עצמה. הסמים חוגגים, אנשים זרוקים ברחובות, זנות, פשעים, מחלות וזוהמה.
ומה בדבר עתידנו? האין גורל מדינתינו והדמוגרפיה שלנו לא חשובים לנו דיו?
בעוד שנתיים יהיו בישראל 100,000 מהגרים בלתי-חוקיים מאפריקה, כך מתריע יו"ר ועדת הכנסת לענייני העובדים הזרים, ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ. כצל'ה אומר את הדרים לאחר סדרת סיורים מקיפה שערך בתל אביב ובאיל, הערים שהן מוקדי המסתננים מאפריקה .
כץ מספר כי כבר עתה, בכיתות הנמוכות בבית הספר בת"א, מהווים התלמידים הזרים רוב מוחלט מתלמידי הכיתות.
ח"כ כץ מציג נתונים קשים עוד יותר מאילת, שם, לדברי אנשי העירייה, כל אדם שישי בעיר הוא מסתנן בלתי-חוקי מאפריקה. כתוצאה מכך, מדווחים במשטרה ובעיריית אילת, עלתה רמת הפשיעה בעיר למימדים מבהילים הפוגעים באופן משמעותי בתיירות בעיר.
כץ מציג תחזיות קשות במיוחד: "מאז נכנס רוה"מ נתניהו לתפקידו, שולש מספר המסתננים מאפריקה לכדי 30 אלף". לדברי כץ, "עד שיסיים נתניהו את כהונתו יהיו מאה אלף אפריקנים בלתי חוקיים וחסרי זהות במדינת ישראל, רובם ככולם בת"א ובאילת.
במשטרת מחוז תל אביב מביעים דאגה עמוקה כבר זמן רב מתופעת המסתננים הבלתי-חוקיים שהגיעו לתל אביב, לדברי בכירים במשטרת המחוז, באזורי המחייה של המסתננים עלתה רמת הפשיעה בכ-60%.
ולאחר כל המידע הזה, יש את אותם כסילים שמעיזים לעשות השוואות לשואה. מדובר בכתם שחור עבור אותם אנשים תמימים במדינתינו. זוהי זילות שואה בצורה החמורה ביותר. זהו שימוש ציני מהמעליבים איי פעם.
האם מישהו מעז לעלות על דל שפתו באירופה את מלחמת העולם השניה בזמן ששצוענים פורעי חוק מגורשים מאדמותיהם בחזרה לרומניה ובולגריה?
ומה ליהודים המסכנים שהיו תושבי קבע וחיו על פי חוק באדמות אירופה לפליטים פורעי חוק ועבריינים שהסתננו ועברו גבולות אסורים?! מנין החוצפה והטיפשות להשוואה הזאת?
וכן, יש אנשים שמבצעים את ההשוואה האינפנטילית הזו.
לסיכום, על ראש הממשלה משרדי החוץ והפנים לבסס תקנות חדות וברורות כנגד פורעי החוק המסתננים ולעצור את גל החדירות הלבתי חוקיות לאלתר, תוך המשך מבצעים להחזרת עובדים לא חוקיים לארץ מולדתם.
בסופו של דבר דבר ואם לא יעשה כלום, נמצא את מדינתינו נגזרת לגזרים, כפי שאותו מלך גזר נוצה אחר נוצה, ואז עבר לאברה של אותו נשר אומלל שבסופו של דבר הפך עורב..
אמת - הגירוש הוא כואב, כואב עוד יותר כשמדובר בילדים קטנים שהתחברו לשפה ולמנהגים המקומיים של מדינת ישראל ועתה עליהם לעשות את הדרך חזרתה לביתם.
ברם, ופה נכנסת האליטה השמאלנית ו"ההומנית" לתמונה - התקשורת מנסה לצייר את "הגירוש" כלא יותר מגזענות, אפליה ואף, רחמנא ליצלן, פגיעה בזכויות האדם. הילדים נקרעים בחזרה מ"גן העדן" למחזותיהם "האפלים" - לא פחות, כך מתארת זאת התקשורת וגופי זכויות האדם בארץ.
ובכן, הדבר מזכיר לי קוריוז מסוים שקראתי לאחרונה וארתה לשתף אתכם בו.
מסופר על נשר שנחת בחלון ארמונו של מלך מסוים. "ובכן, מה היא הציפור המוזרה הזאת?", שאל את תלמידיו החכמים.
"אדוננו המלך, זהו נשר!", הוכיחו אותו תלמידיו.
"נשר? נו באמת.. הביאו לי מספריים מיד!".
המלך נטל את המספריים לידו ומיד החל לקצץ: הוריד נוצות, אחר כך אברה, עד ששיווה לנשר צורה של עורב.
כשגמר, הביט מרוצה ממעשה ידיו: "או! עכשיו אתה נראה כמו נשר אמיתי..", אמר.
מה שברצוני להציג לכם עם הצגת הסיפור הקצרצר הנ"ל, הוא שהתקשורת (שהרי נשלטת על ידי האליטה השמאלנית), פעילי זכויות האדם ויתר גופי השמאל המתייפיף, מנסים לצייר את המציאות לפי דעתה (בדיוק כמו המלך בסיפור) ולא על פי אמות המידה והמציאות כמות שהיא.
קצת "ניתוחים קוסמטיים", הרבה "מכבסת מילים" ותמונות קורעות לב של ילדים תמימים בלבוש סחבות עם דגלי ישראל וחיוך עצוב.
והנה, כמי שמנסים לעזור לנו בהחלטה הקשה ובדילמה המוסרית, הודיעו הצרפתים ובראשם הנשיא, ניקולא סרקוזי, על גירוש של 700 צוענים מרחבי צרפת.
בעקבות החלטת נשיא צרפת, לנקוט יד קשה נגד מהגרים לא חוקיים, המריאו אתמול טיסות ראשונות מצרפת לרומניה, ועל סיפונן בני רומה (צוענים).
החלטתו של סרקוזי גררה גינויים רבים מארגוני זכויות אדם ומהאופוזיציה, אמנם, אך מצד שני לא נערך שום פסטיבל תקשורתי ולא נצפו בחדשות צרפת שום ילדים עם חיוך תמים שרים את ההמנון ומחזיקים בדגלי המדינה.
בעבר כבר החזירו מדינות באירופה מהגרים מבני הרומה לארצות מוצאם וכ-10,000 בני רומה הוחזרו מצרפת ב-2009.
"הגירושים נועדו להחזיר אנשים אלה לארצם ולהוכיח כי לא נסכים להקמת מחנות לא חוקיים במדינתנו, כפי שקרה במשך שנים רבות מדי", אמרה השרה לענייני משפחה נדין מורנו. מורנו הוסיפה כי צרפת רוצה לעצור את זרם המהגרים בני הרומה, שרבים מהם מוצאים עצמם ברחובות, עוסקים בקיבוץ נדבות ומתגוררים במחנות מוזנחים. (נשמע מוכר?)
בניסיון להתמודד עם תופעת ההגירה הצוענית לארצו, קידם סרקוזי תיקונים בחוקי ההגירה שיאפשרו להוציא אל הפועל באופן קל יחסית גירוש בעילה של "שמירה על הסדר הציבורי". לדבריו, אותם מחנות שבהם שוהים הצוענים ויפורקו הם "מקור לסחר בנשים, זנות וניצול ילדים". (כן.. גם זה נשמע מוכר..)
גם באיטליה "לא שוקטים על השמרים".
המשטרה עצרה 383 בני אדם - 268 מהם זרים - והם הועברו מיד אל הגבול לקראת גירושם (לא היו וועדות, לא ארגוני זכויות אדם ולא חוק חדש בפרלמנט), במבצע של שבוע המתפרס מצפון איטליה ועד לאזור נאפולי.
העצורים הם מהגרים ממזרח אירופה, אלבניה, יוון, צפון אפריקה וסין, והאישומים נגדם נעים בין כניסה בלתי חוקית לאיטליה לעיסוק בזנות, סחר בסמים ושוד.
סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, הבטיח לנקוט מדיניות נוקשה יותר נגד מהגרים לא חוקיים, שרבים תולים בהם את האשמה בהתגברות הפשיעה. ממשלתו פועלת לקידום חוקים חדשים שיפקחו על המהגרים, ויאסרו או יגרשו את אלה מהם המפרים את החוק.
אומברטו בוסי, מנהיג "הליגה הצפונית", שהכפילה את כוחה לאחר הבחירות האחרונות וקיבלה, בין השאר, את תיק משרד הפנים, אמר כי "מבצע זה נגד מהגרים לא חוקיים הוא טוב משום שזה מה שאנשים רוצים. הם מבקשים מאתנו ביטחון ואנחנו חייבים לספק להם אותו", אמר מנהיג הליגה.
ולמי חזרתם של הפליטים למדינתם לא טוב? כמובן, לישראלים!
נראה שרק בישראל יש רגשות, רחמים ואנושיות. אנחנו חייבים להצטייר כשמשמר זכויות האדם הראשי בעולם. חייבים להיבדל. אנחנו תמיד יודיעם יותר טוב מכולם.
"האירופאים קרים, אין להם רגש. הם לא כמונו", אומרים לעצמם אנשי השמאל וטופחים לעצמם על השכם בגאווה גדולה.
ובכן רבותיי. גם אירופה עמוק בתוך "המשחק "הזה. למה להם מותר לחזיר פליטים למדינתם ולנו אסור? במה אנחנו שונים משאר העולם?
יתרה מזאת, באירופה יש חוק המתיר לצוענים להתיישב באדמות מדינה אירופאית אחרת במסגרת האיחוד האירופי! כמובן שהחוק גם מחייב את הצוענים להתבסס במדינה , לשלם מיסים ולעבוד בה - מה שהצוענים לא עושים - אך עדיין מדינות אירופה מתגרות בחוק ומחזירות את הצוענים לארצם.
ואצלינו? אצלינו מדובר שלא יותר מעובדים זרים בלי רישיון שהסתננו מסודן, אריתראה ומדינות אפריקה אחרות. אין חוקים שמתירים להם להישאר באדמתינו, נקודה. ובכל זאת אנחנו לא עושים מספיק כדי לעצור את זרם ההסתתנות והפליטים שכבר נמצאים עמוק בקרבנו.
יש מדינה חדשה במרכז ת"א, בתוך התחנה המרכזית ובדרום ת"א, ויש עוד מדינה חדשה - בתוך אילת עצמה. הסמים חוגגים, אנשים זרוקים ברחובות, זנות, פשעים, מחלות וזוהמה.
ומה בדבר עתידנו? האין גורל מדינתינו והדמוגרפיה שלנו לא חשובים לנו דיו?
בעוד שנתיים יהיו בישראל 100,000 מהגרים בלתי-חוקיים מאפריקה, כך מתריע יו"ר ועדת הכנסת לענייני העובדים הזרים, ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ. כצל'ה אומר את הדרים לאחר סדרת סיורים מקיפה שערך בתל אביב ובאיל, הערים שהן מוקדי המסתננים מאפריקה .
כץ מספר כי כבר עתה, בכיתות הנמוכות בבית הספר בת"א, מהווים התלמידים הזרים רוב מוחלט מתלמידי הכיתות.
ח"כ כץ מציג נתונים קשים עוד יותר מאילת, שם, לדברי אנשי העירייה, כל אדם שישי בעיר הוא מסתנן בלתי-חוקי מאפריקה. כתוצאה מכך, מדווחים במשטרה ובעיריית אילת, עלתה רמת הפשיעה בעיר למימדים מבהילים הפוגעים באופן משמעותי בתיירות בעיר.
כץ מציג תחזיות קשות במיוחד: "מאז נכנס רוה"מ נתניהו לתפקידו, שולש מספר המסתננים מאפריקה לכדי 30 אלף". לדברי כץ, "עד שיסיים נתניהו את כהונתו יהיו מאה אלף אפריקנים בלתי חוקיים וחסרי זהות במדינת ישראל, רובם ככולם בת"א ובאילת.
במשטרת מחוז תל אביב מביעים דאגה עמוקה כבר זמן רב מתופעת המסתננים הבלתי-חוקיים שהגיעו לתל אביב, לדברי בכירים במשטרת המחוז, באזורי המחייה של המסתננים עלתה רמת הפשיעה בכ-60%.
ולאחר כל המידע הזה, יש את אותם כסילים שמעיזים לעשות השוואות לשואה. מדובר בכתם שחור עבור אותם אנשים תמימים במדינתינו. זוהי זילות שואה בצורה החמורה ביותר. זהו שימוש ציני מהמעליבים איי פעם.
האם מישהו מעז לעלות על דל שפתו באירופה את מלחמת העולם השניה בזמן ששצוענים פורעי חוק מגורשים מאדמותיהם בחזרה לרומניה ובולגריה?
ומה ליהודים המסכנים שהיו תושבי קבע וחיו על פי חוק באדמות אירופה לפליטים פורעי חוק ועבריינים שהסתננו ועברו גבולות אסורים?! מנין החוצפה והטיפשות להשוואה הזאת?
וכן, יש אנשים שמבצעים את ההשוואה האינפנטילית הזו.
לסיכום, על ראש הממשלה משרדי החוץ והפנים לבסס תקנות חדות וברורות כנגד פורעי החוק המסתננים ולעצור את גל החדירות הלבתי חוקיות לאלתר, תוך המשך מבצעים להחזרת עובדים לא חוקיים לארץ מולדתם.
בסופו של דבר דבר ואם לא יעשה כלום, נמצא את מדינתינו נגזרת לגזרים, כפי שאותו מלך גזר נוצה אחר נוצה, ואז עבר לאברה של אותו נשר אומלל שבסופו של דבר הפך עורב..
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010
הגם אתה, ברוטוס?
"מסמך גלנט" הוא ללא ספק אות בושה ותעודת עניות לצה"ל. יש שיגידו שיש בו אפילו קלון.
צבא ההגנה לישראל אמור לספק טוהר מידות, יוקרה, יושר ואמינות. במשך שנים - כך לפחות חשבנו - צה"ל היה נקי מכל כלים ומינויים פוליטיים, אשר לא מתאימים לגוף הכל כך חשוב הזה, שמטרתו להגן עלינו מכל התקפה שלא תבוא ובכל זמן שלא יהיה. אסור בתכלית האיסור שהצבא יתערבב בפוליטיקה הארצית שכן הוא חייב להיות יותר אסתטי ונקי ממרפאת שיניים.
והנה, "מסמך גלנט" הכה אותנו בתדהמה וניפץ לנו את אותה ה"בועה" שבה, כנראה, היינו נמצאים עד לרגע חשיפת המסמך - מקורי או מזויף, זה לא משנה - בערוץ 2.
בלי להיכנס לשאלת האותנטיות של המסמך, חשיפתו, אם כן, מהווה בושה גדולה ומטילה רפש על כל צמרת צה"ל ומורא על כל העם.
האם "לילד" הזה פיללנו? האם גם צה"ל חוטא בחטא היהירות? "הגם אתה, ברוטוס?"
לא מספיק לנו שהמערכת הפוליטית ביחד עם כמעט כל גוף שני במדינה נגוע בשחיתות, מינויםי פוליטיים, קומבינות, הדלפות ומשחקי כח - עתה גם צה"ל נכנס לבריכת הבוץ?
הצבא הוא גוף שמטרתו אחת ויחידה - לשמור על אזרחי ישראל בכל זמן נתון. חשיפת המסמך מעלה שאלות נוספות וכואבות שחייבות להישאל, וששמות את המטרה של צה"ל בסימן שאלה גדול ומאיים על כולנו.
המתחיבות בין שר הביטחון, אהוד ברק והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, עד עכשיו ניזונה משמועות ומספקולציות. אף אחד לא באמת הסב את תשומת ליבו לאותו סכסוך ותהום שפערה בין שני האישים הללו. ואולם, המסמך הנ"ל מאיר באור אחר את סכסוך האישים המדובר.
הרמטכ"ל הודה בעדותו כי קיבל וראה את המסמך כבר לפני ארבעה חודשים. הכיצד יכול להיות שמאז עדיין לא ראה שר הביטחון את אותו המסמך?
אפשר להבין את אשכנזי. בכל זאת, הסכסוך עם שר הביטחון והקרירות ששוכנת בינהם לא היו נסתרים מעיניי הציבור בחודשים האחרונים. ואז הגיע אותו המסמך שבו, כאמור, אשכנזי הושמץ והיו מפורטות הדרכים למינוי גלנט לרמטכ"ל הבא.
אשכנזי ראה במסמך הזה את אקורד המינוי שלו כרמטכ"ל ועלבון ברור. סביר להניח שהאגו הנפוח הוא שלא התיר לו ללכת ולדבר עם שר הביטחון, ברק, שגם כך לא בדיוק נמנה בין חבריו הטובים ביותר.
ובכל זאת, בצה"ל ובמערכת הביטחון צריכה להיות היררכיה ברורה שעל פיה הרמטכ"ל מדווח לשר הביטחון, בטח שבטח שבמקרים כאלה. גם אם אשכנזי לא היה בטוח באמינות ובמקוריות המסמך, היה עליו לשתף בכך את שר הביטחון - למרות היחסים הקרירים בין השניים.
ויש את גלנט עצמו, שכנראה לא היה מודע למסמך, וישב באותם החדרים שבו ישבו שאר האלופים שידעו על המסמך המדובר. כיצד הרגישו הם באותם התדריכים? כיצד הוא הרגיש? עבודת צוות בטח לא הייתה שם.
וזו בהחלט לא צורת עבודה תקינה במטכ"ל. לא ייתכן שיהיו בצמרת צה"ל ריבים, תככים, סודות וריצות אחר מינוי פוליטי - יוקרתי ככל שיהיה. זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת שהרפש הזה יחדור למסדרונות צה"ל.
לא ייתכן שבמסדרונות הקריה יתהלכו קצינים עם כרס עבת בשר, משקפי שמש יוקרתיים על פניהם וקיסם בפיהם כשכל דאגתם היחידה היא "מה יהיה התפקיד הבא שלי".
צה"ל חייב לחזור ליסודות, למקורות. הצבא צריך לשרת את העם ולא ההיפך. תרבות השחיתות בקרב הדרג הגבוה בצבא חוגג וזה הדבר האחרון שהיינו צריכים על הראש כרגע עם התחמשותה הגרעינית של איראן, התחזקות חיזבאללה בצפון והאיום מצד חמאס.
כל אלו ולא אחרים חייבים להיות בראש מעייניהם של המטכ"ל.
על ראש הממשלה לבצע מעשה, בשיתוף שר הביטחון. בעת הזו יש צורך בהשלטת סדר, ב"ניקוי אוורות" ובמנהיג שיוכל לחהזיר את הכבוד האבוד של המערכת הביטחונית וצה"ל בפרט.
יש לפסול את כל שלושת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ולהציע להם פרישה מוקדמת. יש לקטוע את השחיתות ואת תרבות "הקוקטיילים" מהיסוד והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להחליף את כל הדרג הבכיר בצה"ל ולהביא רוח רעננה, צעירה יותר ו"רעבה ללחם".
"מסמך גלנט" מהווה למעשה כמראה בפני צמרת צה"ל וככזה, הוא מחוייב לדאוג לשינוי פנים ארגוני בדרגים הגבוהים של צה"ל.
צבא ההגנה לישראל אמור לספק טוהר מידות, יוקרה, יושר ואמינות. במשך שנים - כך לפחות חשבנו - צה"ל היה נקי מכל כלים ומינויים פוליטיים, אשר לא מתאימים לגוף הכל כך חשוב הזה, שמטרתו להגן עלינו מכל התקפה שלא תבוא ובכל זמן שלא יהיה. אסור בתכלית האיסור שהצבא יתערבב בפוליטיקה הארצית שכן הוא חייב להיות יותר אסתטי ונקי ממרפאת שיניים.
והנה, "מסמך גלנט" הכה אותנו בתדהמה וניפץ לנו את אותה ה"בועה" שבה, כנראה, היינו נמצאים עד לרגע חשיפת המסמך - מקורי או מזויף, זה לא משנה - בערוץ 2.
בלי להיכנס לשאלת האותנטיות של המסמך, חשיפתו, אם כן, מהווה בושה גדולה ומטילה רפש על כל צמרת צה"ל ומורא על כל העם.
האם "לילד" הזה פיללנו? האם גם צה"ל חוטא בחטא היהירות? "הגם אתה, ברוטוס?"
לא מספיק לנו שהמערכת הפוליטית ביחד עם כמעט כל גוף שני במדינה נגוע בשחיתות, מינויםי פוליטיים, קומבינות, הדלפות ומשחקי כח - עתה גם צה"ל נכנס לבריכת הבוץ?
הצבא הוא גוף שמטרתו אחת ויחידה - לשמור על אזרחי ישראל בכל זמן נתון. חשיפת המסמך מעלה שאלות נוספות וכואבות שחייבות להישאל, וששמות את המטרה של צה"ל בסימן שאלה גדול ומאיים על כולנו.
המתחיבות בין שר הביטחון, אהוד ברק והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, עד עכשיו ניזונה משמועות ומספקולציות. אף אחד לא באמת הסב את תשומת ליבו לאותו סכסוך ותהום שפערה בין שני האישים הללו. ואולם, המסמך הנ"ל מאיר באור אחר את סכסוך האישים המדובר.
הרמטכ"ל הודה בעדותו כי קיבל וראה את המסמך כבר לפני ארבעה חודשים. הכיצד יכול להיות שמאז עדיין לא ראה שר הביטחון את אותו המסמך?
אפשר להבין את אשכנזי. בכל זאת, הסכסוך עם שר הביטחון והקרירות ששוכנת בינהם לא היו נסתרים מעיניי הציבור בחודשים האחרונים. ואז הגיע אותו המסמך שבו, כאמור, אשכנזי הושמץ והיו מפורטות הדרכים למינוי גלנט לרמטכ"ל הבא.
אשכנזי ראה במסמך הזה את אקורד המינוי שלו כרמטכ"ל ועלבון ברור. סביר להניח שהאגו הנפוח הוא שלא התיר לו ללכת ולדבר עם שר הביטחון, ברק, שגם כך לא בדיוק נמנה בין חבריו הטובים ביותר.
ובכל זאת, בצה"ל ובמערכת הביטחון צריכה להיות היררכיה ברורה שעל פיה הרמטכ"ל מדווח לשר הביטחון, בטח שבטח שבמקרים כאלה. גם אם אשכנזי לא היה בטוח באמינות ובמקוריות המסמך, היה עליו לשתף בכך את שר הביטחון - למרות היחסים הקרירים בין השניים.
ויש את גלנט עצמו, שכנראה לא היה מודע למסמך, וישב באותם החדרים שבו ישבו שאר האלופים שידעו על המסמך המדובר. כיצד הרגישו הם באותם התדריכים? כיצד הוא הרגיש? עבודת צוות בטח לא הייתה שם.
וזו בהחלט לא צורת עבודה תקינה במטכ"ל. לא ייתכן שיהיו בצמרת צה"ל ריבים, תככים, סודות וריצות אחר מינוי פוליטי - יוקרתי ככל שיהיה. זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת שהרפש הזה יחדור למסדרונות צה"ל.
לא ייתכן שבמסדרונות הקריה יתהלכו קצינים עם כרס עבת בשר, משקפי שמש יוקרתיים על פניהם וקיסם בפיהם כשכל דאגתם היחידה היא "מה יהיה התפקיד הבא שלי".
צה"ל חייב לחזור ליסודות, למקורות. הצבא צריך לשרת את העם ולא ההיפך. תרבות השחיתות בקרב הדרג הגבוה בצבא חוגג וזה הדבר האחרון שהיינו צריכים על הראש כרגע עם התחמשותה הגרעינית של איראן, התחזקות חיזבאללה בצפון והאיום מצד חמאס.
כל אלו ולא אחרים חייבים להיות בראש מעייניהם של המטכ"ל.
על ראש הממשלה לבצע מעשה, בשיתוף שר הביטחון. בעת הזו יש צורך בהשלטת סדר, ב"ניקוי אוורות" ובמנהיג שיוכל לחהזיר את הכבוד האבוד של המערכת הביטחונית וצה"ל בפרט.
יש לפסול את כל שלושת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ולהציע להם פרישה מוקדמת. יש לקטוע את השחיתות ואת תרבות "הקוקטיילים" מהיסוד והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להחליף את כל הדרג הבכיר בצה"ל ולהביא רוח רעננה, צעירה יותר ו"רעבה ללחם".
"מסמך גלנט" מהווה למעשה כמראה בפני צמרת צה"ל וככזה, הוא מחוייב לדאוג לשינוי פנים ארגוני בדרגים הגבוהים של צה"ל.
יום שלישי, 3 באוגוסט 2010
המסביר לצרחן
החלטת הממשלה היום ליישר קו עם וועדת החקירה של האו"ם לבדיקת תוצאותיה של המשט הטורקי היא החלטה אמיצה ונכונה.
נכון, יש שיצעקו "התקפלות" אל מול העולם, או ישתמשו במילים כמו: התרפסות, פחדנות ואף זילות.
ואולם, אותם אנשים צודקים במובן מסוים – אך מדובר אך ורק בהקשר של המשכיות. תושביה של מדינת ישראל אמנם רגילים למדיניות של התרפסות אל מול העולם והבלגה על הטחות שווא או וועדות סובייקטיביות, אך המקרה הזה הוא שונה ולאו דווקא מעיד על חולשה.
מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הודיע זה מכבר כי הוא מתכנן הקמת וועדת חקירה בינלאומית שתדון בהשכלות ותוצאות המשט הטורקי לישראל. גם בשיחה שקיים באן עם שר הביטחון, אהוד ברק, הדרום קוריאני הודיע לברק כי הוא לא מתכוון להרפות מוועדת החקירה המדוברת.
בשל ההתעקשות של מזכ"ל האו"ם, מדינת ישראל לא יכלה לסרב שוב ולא לשתף פעולה ברמה הבינלאומית. אירוע המשט הטורקי גם כך בודד את ישראל והציג אותה באור שלילי כלפיי חוץ – למרות שאצלינו במדינה יודעים שהמשט הטורקי היה הכל, אבל לא הומניטרי. בשל כך, יש להציג לעולם כולו את הממצאים שבידינו. למדינת ישראל אין מה להסתיר מהוועדה הבינלאומית וזו יכולה לשמש אותנו ככלי חשוב בהסברה העולמית.
ערב המשט הטורקי ותוצאותיו, סירבה ישראל לשתף פעולה עם וועדת חקירה בינלאומית ובצדק. הממשלה לא ידעה בתחילה האם נעשו טעויות מצד חיילי צה"ל ולא היו בידיה ממצאים מתאימים ומספקים.
כעת, משכבר הושגו בידי הממשלה כל הכלים הדרושים כדי להוכיח שמדובר היה בפרובוקציה זולה מצד הטורקים וכשנודע שלא בוצעו טעויות של חיילי צה"ל מבחינת פגיעה בחפים מפשע ולאחר בדיקת וועדת החקירה של האלוף במילואים, גיורא איילנד - שאמנם הצביעה על טעויות בתכנון המבצע אך לא בפעולות שנעשו ע"י החיילים ("בוצעו שגיאות בתכנון, אך לוחמי השייטת פעלו למופת. לא בטוח שניתן היה למנוע את הרג הפעילים".) – ישראל יכולה להעיד בשקט ובביטחון מלא בוועדת החקירה הבינלאומית ולהראות את כל ממצאי החקירה של דוח איילנד ואת צילומי הוידאו והסטילס של התקשורת והמדינה השונות.
ברם, מאוד יכול להיות שהממשלה הייתה יכולה להגיע לוועדה הזו עם יתרון משמעותי עוד יותר.
"וועדת טירקל "– ועדת חקירה "פנים - אזרחית" שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, (ביחד עם "וועדת איילנד" ה-"פנים - ביטחונית"), הייתה אמורה וצריכה להתכנס הרבה יותר מוקדם ולהתחיל לחקור את האירועים במהרה.
הוועדה לבדיקת אירועי המשט לעזה התכנסה לראשונה, ביום רביעי, ה-16.6.2010, בירושלים. הישיבה לא עסקה בתכנים מהותיים אלא יותר בהיכרות בין חברי הוועדה ובקביעת נהלי העבודה של הוועדה. כמו כן, ראוי לציין ששני המשקיפים הזרים, דיוויד טרימבל וקן ווטקין, הגיעו ארצה רק ב- 27.6.2010 ולכן לא השתתפו באותה ישיבה.
אם וכאשר הייתה הוועדה מסיימת את חקירתה לפני החקירה הבינלאומית, ידה של ישראל הייתה על העליונה בזכות ניתוח עמוק, אמיתי ואובייקטיבי שהיה מוצג לחברי הוועדה הבינלאומית.
בנתיים, בישראל יסתפקו בדו"ח איילנד.
ובטורקיה חוגגים את "ההישג". עיתוני הבוקר המובילים בטורקיה יצאו היום בכותרות של ניצחון והישג. ועל שום מה?
"אל יתהלל חוגר כמפתח" - ממשלת טורקיה יכולה לצהול כל אימת שמתחשק לה. העובדה שבטורקיה מטאטאים את הממצאים ומתעלמים מהעובדות (על המשט היו פעילי טרור לכל דבר עם מצבורי נשק גדולים במסווה הומניטרי) כאילו לא היו מעולם, לא תעזור להם הרבה בוועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם. אם אני ראש ממשלת טורקיה, אני מתחיל להכין כתב הגנה מעכשיו. לטורקים אין שום סיכוי לצאת מהוועדה הזו כנאורים, מסכנים וכקורבנות טרור.
לסיכום, מדינת ישראל הייתה צריכה להסכים להשתתף בוועדת החקירה הבינלאומית ולו רק בשביל להוציא לאור את האמת שבנתיים רק אנחנו, אזרחי המדינה, מודעים אליה, ובכך לשפר את תדמיתה בעולם ולנסות להפיג את הבידוד העולמי שאופף את המדינה מאז המשט הטורקי והרג 9 הפעילים שעל סיפון "המרמרה".
נכון, יש שיצעקו "התקפלות" אל מול העולם, או ישתמשו במילים כמו: התרפסות, פחדנות ואף זילות.
ואולם, אותם אנשים צודקים במובן מסוים – אך מדובר אך ורק בהקשר של המשכיות. תושביה של מדינת ישראל אמנם רגילים למדיניות של התרפסות אל מול העולם והבלגה על הטחות שווא או וועדות סובייקטיביות, אך המקרה הזה הוא שונה ולאו דווקא מעיד על חולשה.
מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הודיע זה מכבר כי הוא מתכנן הקמת וועדת חקירה בינלאומית שתדון בהשכלות ותוצאות המשט הטורקי לישראל. גם בשיחה שקיים באן עם שר הביטחון, אהוד ברק, הדרום קוריאני הודיע לברק כי הוא לא מתכוון להרפות מוועדת החקירה המדוברת.
בשל ההתעקשות של מזכ"ל האו"ם, מדינת ישראל לא יכלה לסרב שוב ולא לשתף פעולה ברמה הבינלאומית. אירוע המשט הטורקי גם כך בודד את ישראל והציג אותה באור שלילי כלפיי חוץ – למרות שאצלינו במדינה יודעים שהמשט הטורקי היה הכל, אבל לא הומניטרי. בשל כך, יש להציג לעולם כולו את הממצאים שבידינו. למדינת ישראל אין מה להסתיר מהוועדה הבינלאומית וזו יכולה לשמש אותנו ככלי חשוב בהסברה העולמית.
ערב המשט הטורקי ותוצאותיו, סירבה ישראל לשתף פעולה עם וועדת חקירה בינלאומית ובצדק. הממשלה לא ידעה בתחילה האם נעשו טעויות מצד חיילי צה"ל ולא היו בידיה ממצאים מתאימים ומספקים.
כעת, משכבר הושגו בידי הממשלה כל הכלים הדרושים כדי להוכיח שמדובר היה בפרובוקציה זולה מצד הטורקים וכשנודע שלא בוצעו טעויות של חיילי צה"ל מבחינת פגיעה בחפים מפשע ולאחר בדיקת וועדת החקירה של האלוף במילואים, גיורא איילנד - שאמנם הצביעה על טעויות בתכנון המבצע אך לא בפעולות שנעשו ע"י החיילים ("בוצעו שגיאות בתכנון, אך לוחמי השייטת פעלו למופת. לא בטוח שניתן היה למנוע את הרג הפעילים".) – ישראל יכולה להעיד בשקט ובביטחון מלא בוועדת החקירה הבינלאומית ולהראות את כל ממצאי החקירה של דוח איילנד ואת צילומי הוידאו והסטילס של התקשורת והמדינה השונות.
ברם, מאוד יכול להיות שהממשלה הייתה יכולה להגיע לוועדה הזו עם יתרון משמעותי עוד יותר.
"וועדת טירקל "– ועדת חקירה "פנים - אזרחית" שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, (ביחד עם "וועדת איילנד" ה-"פנים - ביטחונית"), הייתה אמורה וצריכה להתכנס הרבה יותר מוקדם ולהתחיל לחקור את האירועים במהרה.
הוועדה לבדיקת אירועי המשט לעזה התכנסה לראשונה, ביום רביעי, ה-16.6.2010, בירושלים. הישיבה לא עסקה בתכנים מהותיים אלא יותר בהיכרות בין חברי הוועדה ובקביעת נהלי העבודה של הוועדה. כמו כן, ראוי לציין ששני המשקיפים הזרים, דיוויד טרימבל וקן ווטקין, הגיעו ארצה רק ב- 27.6.2010 ולכן לא השתתפו באותה ישיבה.
אם וכאשר הייתה הוועדה מסיימת את חקירתה לפני החקירה הבינלאומית, ידה של ישראל הייתה על העליונה בזכות ניתוח עמוק, אמיתי ואובייקטיבי שהיה מוצג לחברי הוועדה הבינלאומית.
בנתיים, בישראל יסתפקו בדו"ח איילנד.
ובטורקיה חוגגים את "ההישג". עיתוני הבוקר המובילים בטורקיה יצאו היום בכותרות של ניצחון והישג. ועל שום מה?
"אל יתהלל חוגר כמפתח" - ממשלת טורקיה יכולה לצהול כל אימת שמתחשק לה. העובדה שבטורקיה מטאטאים את הממצאים ומתעלמים מהעובדות (על המשט היו פעילי טרור לכל דבר עם מצבורי נשק גדולים במסווה הומניטרי) כאילו לא היו מעולם, לא תעזור להם הרבה בוועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם. אם אני ראש ממשלת טורקיה, אני מתחיל להכין כתב הגנה מעכשיו. לטורקים אין שום סיכוי לצאת מהוועדה הזו כנאורים, מסכנים וכקורבנות טרור.
לסיכום, מדינת ישראל הייתה צריכה להסכים להשתתף בוועדת החקירה הבינלאומית ולו רק בשביל להוציא לאור את האמת שבנתיים רק אנחנו, אזרחי המדינה, מודעים אליה, ובכך לשפר את תדמיתה בעולם ולנסות להפיג את הבידוד העולמי שאופף את המדינה מאז המשט הטורקי והרג 9 הפעילים שעל סיפון "המרמרה".
הירשם ל-
רשומות (Atom)