צבא ההגנה לישראל אמור לספק טוהר מידות, יוקרה, יושר ואמינות. במשך שנים - כך לפחות חשבנו - צה"ל היה נקי מכל כלים ומינויים פוליטיים, אשר לא מתאימים לגוף הכל כך חשוב הזה, שמטרתו להגן עלינו מכל התקפה שלא תבוא ובכל זמן שלא יהיה. אסור בתכלית האיסור שהצבא יתערבב בפוליטיקה הארצית שכן הוא חייב להיות יותר אסתטי ונקי ממרפאת שיניים.
והנה, "מסמך גלנט" הכה אותנו בתדהמה וניפץ לנו את אותה ה"בועה" שבה, כנראה, היינו נמצאים עד לרגע חשיפת המסמך - מקורי או מזויף, זה לא משנה - בערוץ 2.
בלי להיכנס לשאלת האותנטיות של המסמך, חשיפתו, אם כן, מהווה בושה גדולה ומטילה רפש על כל צמרת צה"ל ומורא על כל העם.
האם "לילד" הזה פיללנו? האם גם צה"ל חוטא בחטא היהירות? "הגם אתה, ברוטוס?"
לא מספיק לנו שהמערכת הפוליטית ביחד עם כמעט כל גוף שני במדינה נגוע בשחיתות, מינויםי פוליטיים, קומבינות, הדלפות ומשחקי כח - עתה גם צה"ל נכנס לבריכת הבוץ?
הצבא הוא גוף שמטרתו אחת ויחידה - לשמור על אזרחי ישראל בכל זמן נתון. חשיפת המסמך מעלה שאלות נוספות וכואבות שחייבות להישאל, וששמות את המטרה של צה"ל בסימן שאלה גדול ומאיים על כולנו.
המתחיבות בין שר הביטחון, אהוד ברק והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, עד עכשיו ניזונה משמועות ומספקולציות. אף אחד לא באמת הסב את תשומת ליבו לאותו סכסוך ותהום שפערה בין שני האישים הללו. ואולם, המסמך הנ"ל מאיר באור אחר את סכסוך האישים המדובר.
הרמטכ"ל הודה בעדותו כי קיבל וראה את המסמך כבר לפני ארבעה חודשים. הכיצד יכול להיות שמאז עדיין לא ראה שר הביטחון את אותו המסמך?
אפשר להבין את אשכנזי. בכל זאת, הסכסוך עם שר הביטחון והקרירות ששוכנת בינהם לא היו נסתרים מעיניי הציבור בחודשים האחרונים. ואז הגיע אותו המסמך שבו, כאמור, אשכנזי הושמץ והיו מפורטות הדרכים למינוי גלנט לרמטכ"ל הבא.
אשכנזי ראה במסמך הזה את אקורד המינוי שלו כרמטכ"ל ועלבון ברור. סביר להניח שהאגו הנפוח הוא שלא התיר לו ללכת ולדבר עם שר הביטחון, ברק, שגם כך לא בדיוק נמנה בין חבריו הטובים ביותר.
ובכל זאת, בצה"ל ובמערכת הביטחון צריכה להיות היררכיה ברורה שעל פיה הרמטכ"ל מדווח לשר הביטחון, בטח שבטח שבמקרים כאלה. גם אם אשכנזי לא היה בטוח באמינות ובמקוריות המסמך, היה עליו לשתף בכך את שר הביטחון - למרות היחסים הקרירים בין השניים.
ויש את גלנט עצמו, שכנראה לא היה מודע למסמך, וישב באותם החדרים שבו ישבו שאר האלופים שידעו על המסמך המדובר. כיצד הרגישו הם באותם התדריכים? כיצד הוא הרגיש? עבודת צוות בטח לא הייתה שם.
וזו בהחלט לא צורת עבודה תקינה במטכ"ל. לא ייתכן שיהיו בצמרת צה"ל ריבים, תככים, סודות וריצות אחר מינוי פוליטי - יוקרתי ככל שיהיה. זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת שהרפש הזה יחדור למסדרונות צה"ל.
לא ייתכן שבמסדרונות הקריה יתהלכו קצינים עם כרס עבת בשר, משקפי שמש יוקרתיים על פניהם וקיסם בפיהם כשכל דאגתם היחידה היא "מה יהיה התפקיד הבא שלי".
צה"ל חייב לחזור ליסודות, למקורות. הצבא צריך לשרת את העם ולא ההיפך. תרבות השחיתות בקרב הדרג הגבוה בצבא חוגג וזה הדבר האחרון שהיינו צריכים על הראש כרגע עם התחמשותה הגרעינית של איראן, התחזקות חיזבאללה בצפון והאיום מצד חמאס.
כל אלו ולא אחרים חייבים להיות בראש מעייניהם של המטכ"ל.
על ראש הממשלה לבצע מעשה, בשיתוף שר הביטחון. בעת הזו יש צורך בהשלטת סדר, ב"ניקוי אוורות" ובמנהיג שיוכל לחהזיר את הכבוד האבוד של המערכת הביטחונית וצה"ל בפרט.
יש לפסול את כל שלושת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ולהציע להם פרישה מוקדמת. יש לקטוע את השחיתות ואת תרבות "הקוקטיילים" מהיסוד והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להחליף את כל הדרג הבכיר בצה"ל ולהביא רוח רעננה, צעירה יותר ו"רעבה ללחם".
"מסמך גלנט" מהווה למעשה כמראה בפני צמרת צה"ל וככזה, הוא מחוייב לדאוג לשינוי פנים ארגוני בדרגים הגבוהים של צה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה