אל גל האנטישמיות העולה והגואה של "אנשי רוח נאורים" במדינת ישראל (יש שיקראו לכך "הלקאה עצמית") הצטרף לאחרונה "כוכב מעז" חדש. המדובר בנתן זך, או בשמו האמיתי - הארי זייטלבך.
אנטישמיות יהודית בישראל היא דבר חדש, בחו"ל ממש לא. בארה"ב למשל, אנו רגילים לראות תופעות כאלה, בעיקר בקולג'ים, כאשר סטונדטים ומרצים יהודים מנסים לחבור לצד "הנאור" והצודק ולא להידבק בתדמית "הכיבוש", כביכול. לא מזמן גם קראנו את הד"וח השקרי והנבזי של המשפטן, ריצ'רד גולדסטון, בנוגע למשט הטרור שהגיע לישראל מטורקיה ובו הוא מאשים את מדינת ישראל בחציית גבול ובפשע מלחמה ( והנה הדו-פרצופיות והצביעות חוגגת, איך לא. כשכיהן כשופט בערכאת הערעור העליונה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, הוא אישר הוצאה להורג של 28 שחורים על עברות אלימות ועונש מלקות לארבעה שחורים. באחד מפסקי הדין כתב גולדסטון כי "הגרדום הוא העונש היחידי שעשוי להרתיע רוצחים". כמו כן שלח למאסר ילד בן 13 שהפגין נגד האפרטהייד) ולא חסרות עוד דוגמאות לאנטישמים יהודים בעולם - בדרך כלל מדובר ב"אנשי רוח" כמובן.
אך עדיין יש הבדל אחד בין שאר האנטישמים היהודים במדינת ישראל עצמה (עמוס עוז, דוד גרוסמן, א.ב יהושוע ודומיהם ב"ציר הרשע") לבין אותו נתן זך.
למי שאינו בקיא בהיסטוריה של זך, המשורר הגדול מהעבר, אלמדכם שהאחרון, לעומת השאר אינו נחשב ליהודי על פי היהדות שכן אמו הייתה איטלקייה נוצריה ואביו היה גרמני יהודי. על פי היהדות, כמובן, הדת של האמא היא זו שקובעת.
אך האם הדבר מצדיק אנטישמיות, האשמה שכל תחלואי העולם נובעים ממדינת ישראל (האשמות עלובות, בורות וחסרי ביסוס שמיד נדסקס עליהן) וצידוד בטרוריסטים?
אגב, לא רק מדינת ישראל עצמה הרגישה את "נחת זרועו" של המשורר האנטישמי והגזעני, אלא גם העדה המזרחית במדינה. רק השנה, בראיון בערוץ 10, התבטא נתן זך באופן גזעני ובוטה, ואמר בין היתר "כושים יורים בכושים". עוד אמר: "הכושים זה בשביל עדות המזרח", ואף - "יש כאן שני עמים שאין ביניהם שום דבר במשותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב-אירופאית, ואלה באים מהמערות". בעקבות הביקורת על התבטאויות אלה פרסם זך מאמר תגובה (צביעות כמובן, אחד ממרכיבי הבסיס של האנטישמי היהודי הממוצע). מעניין מה יהיה הפעם..
גם עצם בעייתו (או מחלתו, תחליטו אתם) של המשורר הישיש לא צריכה להוות תירוץ לגילויים אנטישמים חמורים.
בעיית האלכוהול של נתן זך היא אינו דבר חדש. הדבר אף בא לידי ביטוי באירוע מביך שהעיב על כנס של מפלגת העבודה, כאשר המשורר נתן זך - תומך המפלגה - החל לדבר לקהל תוך שהוא מנופף בידיו. אנשי העבודה סברו כי המשורר שרוי בגילופין ולאחר דקות אחדות הוא פונה על ידי המאבטחים מקדמת הבמה. זך ניסה להתנגד למאבטחים אולם הוא נדחק אל אחורי הבמה והנוכחים במקום ניסו להרגיעו.
מעניין אם במדינה אחרת, שהיא לא "מדינת אפרטהייד", לדוגמה - אחת ממדינות ערב, היו מקבלים את בעייתו בהבנה..
ניחוש שלי - לא.
בראיון שנתן זך לאתר YNET, הוא טען בגאווה:"אני רוצה להזכיר לאנשים שדעותיי לא השתנו ב-20 השנים האחרונות. כשחזרתי מאנגליה ב-1978 הודעתי בתוכנית של מני פאר בטלוויזיה שלעולם רגליי לא יחצו את הקו הירוק. לא אבקר שם, ואינני רוצה שספריי יגיעו לשם. לא אדרוך בשטח כבוש". הוא בירך את יוזמת החרם של אנשי התאטרון על ההתנחלויות ואף סיפר כי במהלך ביקור בגרמניה"ראיתי הפגנה ענקית שהשתתפו בה לא רק מוסלמים וכינו שם את ישראל מדינת אפרטהייד. במדינה כזו, אני לא רוצה לחיות", קבע. בנוסף, זך מתח ביקורת נוקבת על הממשלה והביע חשש כי דרכה תוביל את ישראל למלחמות ולשפיכות דמים: "אני מוכן למשט - ואם הייתי שחיין יותר טוב הייתי גם שוחה. אנו בנינו את הג'יהאד עם הסירוב שלנו". המשורר טען כי הכיבוש הוא המקור לרוב תחלואי החברה הישראלית: "אכזריות הדיכוי חדרה פנימה אלינו. אין יום שלא נרצחים כאן אנשים. האלימות בכבישים ובבתי-הספר חלחלה מהכיבוש. אני הייתי קצין ביטחון של חטיבה 8. אני לא משתמט, השתתפתי בשלוש מלחמות שהיו לחיים ולמוות".
באשר למגוריו בארץ, אמר זך כי "אילו ידעתי שישראל תהיה מה שהיא היום, לא הייתי חוזר ארצה מאנגליה ב-1978. ניתן לכתוב בעברית מבלי לחיות כאן. לא צריך לשמוע בכל יום על עינויים או הריגה בטעות של פלסטיני. לא ארצה לסיים את חיי במדינת אפרטהייד".
לבסוף שאלת המשרור: "איך אפשר להלחם עם כל העולם הערבי לנצח?".
ובכן, נתחיל.
"מי שלא גר בעמק, גר בכפר".
נתן זך עצמו הוא שהשתמש באמירה הזאת. ומצד שני, הוא בעצמו חושב כך: כשאדם כלשהו מצהיר ש"רגליי לא יחצו את הקו הירוק. לא אבקר שם, אינני רוצה שספריי יגיעו לשם ולא אדרוך בשטח כבוש"- הוא מניח אוטומטית שמי שלא גר בתל אביב הוא כנראה לא ישראלי מספיק, לא יהודי מפסיק ושום דבר על ציונות, ומי שגר בתוך מדינת ת"א, הרי שמדובר ככל הנראה ב"אביר זכויות אדם", אדם "נאור", מתורבת, שכלתני ובעל ראש צלול.
זך, כנראה, לא ביקר בשטחי יהודה ושומרון בחייו. שאם כן, היה הרי יודע שרק בזכות אותם מתיישבים, מדינת ת"א שלו לא נמצאת בטווח הרקטות והקאסמים למינהם. אותם מתיישבים הם שמהווים קו חיץ ברור בין טרוריסטים לתל-אביבים. במקום לשבת ולשתות קפה בשקט בשנקין, הוא עוד מעז לבוא בטענות.
אני שואל את עצמי האם מדינת ישראל היא אכן מדינת אפרטהייד? ומיד מגיע לי החמצן למוח ומיישב את דעתי.
בלי קשר להיסטוריה של ארץ ישראל השלמה, התנ"ך וכו'. נגיד שבאמת לא היה לנו שום זכות קניין על הארץ. נגיד שבאמת כבשנו את זה. אוכל לשתף פעולה, לרגע קט, עם אותם "הוגי דעות" בורים שלא מבינים דבר וחצי דבר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
היום, עזה לא תחת כיבוש כלל.
נתן זך וכמותו שכחו שמדינת ישראל פינתה את כל הישובים מחבל עזה. לעזה יש שער "לעולם" דרך מעבר רפיח, שהינו בשליטת מצרים - מדינה ערבית לכל דבר.
אין אנו שולטים בהם ואין אנו חייבים לספק להם מאומה. קל וחומר כאשר החמאס - הרוצה להשמידנו, (כן, נתן יקירי. בוקר טוב) השתלט על רצועת עזה בכוח הזרוע.
ומדוע אדון זך זכאי לשוטט ביפו הכבושה, בוועד הפועל של ההסתדרות (סומייל), באוניברסיטת ת"א (שייח-מוניס), בעכו, בנתיב הל"ה (בית-נטיף), בעין-הוד (עין-חוס) ובשאר המקומות הכבושים ע"י בני דורך - דור תש"ח - ש"הרגו, גרשו והרסו" את היישובים של הפלסטינים "המסכנים" ובגללכם הם יושבים עד היום במחנות פליטים ? האם זו לא צביעות?
מדוע אריאל אסורה ויפו לא? מדוע אנחנו לא מקבלים את התשובה הנכספת כל כך מאנשי הסמול לדורותיהם?
האם אנשים יכולים להיות נאיבים ותמימים עד כדי כך ולעצום עיניים כ"שלושת הקופים החמכים"?
זאת ועוד. מאורעות תרצ"ו תרצ"ט פרצו בגלל קווי 67, מאורעות תרפ"ט גם הן היו תגובה לעוינות הישראלית.
הכיצד טרור ערבי כזה- ג'יאהד ליתר דיוק- קרה בגלל מדינת ישראל? הרי מאורעות אלו קרו לפני קום המדינה!
יותר מזה, הג'יהאד היא מלחמת קודש, מלחמת דת ולא "מלחמה מדינית". הווה אומר - אם וכאשר הערבים יכבשו את מדינת ישראל, נתן זך, מיודעינו לא יוכל לשבת בשנקין ולתשות תה. הג'יהאד מצווה להרוג את כל הכופרים וכופר הוא מי שאינו מוסלמי.
כמו כן, "הג'יהאד", שעליו מדבר זך בביטחון, הנו תנועת אחות ל"אחים המוסלמים" במצרים שהוקמה בשנות השלושים של המאה שעברה.
הג'יהאד העולמי הוא נגד התרבות המערבית. מדובר בקרב של החושך מול האור.
אין לזה לא קשור למדינת ישראל ולא לבעיה הפלסטינית (אם לעמי ערב היה כל כך אכפת מאחיהם הפלסטינים, הם היו נותנים להם מקום במדינתם ולא מחפשים להם פתרונות במדינה היחידה הדמוקרטית והמתקדמת ביותר במזרח התיכון, שבמקרה שייכת ליהודים).
הבעיה היא לא שלפלסטינים אין מדינה, אלא שליהודים יש!
ואת זה, נתן זחוח ודומיו לא רואים בעיניים המסונוורות שלהם.
האם הג'יהאד אכן "נולד" כתוצאה מה"כיבוש"?
לאור העובדות המוצקות - כנראה שלא.
המגלומאניות של אותם אנטישמים יהודים וצבועים שמשוכנעים שכל מה שיש וקורה במזרח התיכון, הנו פרי יצירתה של מדינת ישראל, מעוררת חמלה ולא מובנת בטיפשותה.
מדובר באנשים בורים, חסרי ידע ורקע היסטורי ש"יורים מבלי לכוון".
יש "לקטול" את אותם אנשים שקרנים, שמפיצים בדיות ועוסקים בדה-לגיטימציה למדינת ישראל בארץ ובעולם, מהשורש אחת ולתמיד.
כן, יש מקום לשיח פוליטי ודמוקרטי בין שמאל לימין, למרות ואף על פי שיש עובדות מוצקות בהיסטוריה ובשטח לאמת האמיתית, אך בין כך ובין אנטישמיות צבועה של יהודים בארץ ובועלם - יש הבדל של שמים וארץ והוא מסוכן. מסוכן לנו האזרחים, מסוכן למדינת ישראל ומסוכן לעולם כולו.