יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

המסביר לצרחן

החלטת הממשלה היום ליישר קו עם וועדת החקירה של האו"ם לבדיקת תוצאותיה של המשט הטורקי היא החלטה אמיצה ונכונה.
נכון, יש שיצעקו "התקפלות" אל מול העולם, או ישתמשו במילים כמו: התרפסות, פחדנות ואף זילות.
ואולם, אותם אנשים צודקים במובן מסוים – אך מדובר אך ורק בהקשר של המשכיות. תושביה של מדינת ישראל אמנם רגילים למדיניות של התרפסות אל מול העולם והבלגה על הטחות שווא או וועדות סובייקטיביות, אך המקרה הזה הוא שונה ולאו דווקא מעיד על חולשה.
מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הודיע זה מכבר כי הוא מתכנן הקמת וועדת חקירה בינלאומית שתדון בהשכלות ותוצאות המשט הטורקי לישראל. גם בשיחה שקיים באן עם שר הביטחון, אהוד ברק, הדרום קוריאני הודיע לברק כי הוא לא מתכוון להרפות מוועדת החקירה המדוברת.
בשל ההתעקשות של מזכ"ל האו"ם, מדינת ישראל לא יכלה לסרב שוב ולא לשתף פעולה ברמה הבינלאומית. אירוע המשט הטורקי גם כך בודד את ישראל והציג אותה באור שלילי כלפיי חוץ – למרות שאצלינו במדינה יודעים שהמשט הטורקי היה הכל, אבל לא הומניטרי. בשל כך, יש להציג לעולם כולו את הממצאים שבידינו. למדינת ישראל אין מה להסתיר מהוועדה הבינלאומית וזו יכולה לשמש אותנו ככלי חשוב בהסברה העולמית.

ערב המשט הטורקי ותוצאותיו, סירבה ישראל לשתף פעולה עם וועדת חקירה בינלאומית ובצדק. הממשלה לא ידעה בתחילה האם נעשו טעויות מצד חיילי צה"ל ולא היו בידיה ממצאים מתאימים ומספקים.
כעת, משכבר הושגו בידי הממשלה כל הכלים הדרושים כדי להוכיח שמדובר היה בפרובוקציה זולה מצד הטורקים וכשנודע שלא בוצעו טעויות של חיילי צה"ל מבחינת פגיעה בחפים מפשע ולאחר בדיקת וועדת החקירה של האלוף במילואים, גיורא איילנד - שאמנם הצביעה על טעויות בתכנון המבצע אך לא בפעולות שנעשו ע"י החיילים ("בוצעו שגיאות בתכנון, אך לוחמי השייטת פעלו למופת. לא בטוח שניתן היה למנוע את הרג הפעילים".) – ישראל יכולה להעיד בשקט ובביטחון מלא בוועדת החקירה הבינלאומית ולהראות את כל ממצאי החקירה של דוח איילנד ואת צילומי הוידאו והסטילס של התקשורת והמדינה השונות.

ברם, מאוד יכול להיות שהממשלה הייתה יכולה להגיע לוועדה הזו עם יתרון משמעותי עוד יותר.
"וועדת טירקל "– ועדת חקירה "פנים - אזרחית" שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, (ביחד עם "וועדת איילנד" ה-"פנים - ביטחונית"), הייתה אמורה וצריכה להתכנס הרבה יותר מוקדם ולהתחיל לחקור את האירועים במהרה.
הוועדה לבדיקת אירועי המשט לעזה התכנסה לראשונה, ביום רביעי, ה-16.6.2010, בירושלים. הישיבה לא עסקה בתכנים מהותיים אלא יותר בהיכרות בין חברי הוועדה ובקביעת נהלי העבודה של הוועדה. כמו כן, ראוי לציין ששני המשקיפים הזרים, דיוויד טרימבל וקן ווטקין, הגיעו ארצה רק ב- 27.6.2010 ולכן לא השתתפו באותה ישיבה.
אם וכאשר הייתה הוועדה מסיימת את חקירתה לפני החקירה הבינלאומית, ידה של ישראל הייתה על העליונה בזכות ניתוח עמוק, אמיתי ואובייקטיבי שהיה מוצג לחברי הוועדה הבינלאומית.
בנתיים, בישראל יסתפקו בדו"ח איילנד.

ובטורקיה חוגגים את "ההישג". עיתוני הבוקר המובילים בטורקיה יצאו היום בכותרות של ניצחון והישג. ועל שום מה?
"אל יתהלל חוגר כמפתח" - ממשלת טורקיה יכולה לצהול כל אימת שמתחשק לה. העובדה שבטורקיה מטאטאים את הממצאים ומתעלמים מהעובדות (על המשט היו פעילי טרור לכל דבר עם מצבורי נשק גדולים במסווה הומניטרי) כאילו לא היו מעולם, לא תעזור להם הרבה בוועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם. אם אני ראש ממשלת טורקיה, אני מתחיל להכין כתב הגנה מעכשיו. לטורקים אין שום סיכוי לצאת מהוועדה הזו כנאורים, מסכנים וכקורבנות טרור.

לסיכום, מדינת ישראל הייתה צריכה להסכים להשתתף בוועדת החקירה הבינלאומית ולו רק בשביל להוציא לאור את האמת שבנתיים רק אנחנו, אזרחי המדינה, מודעים אליה, ובכך לשפר את תדמיתה בעולם ולנסות להפיג את הבידוד העולמי שאופף את המדינה מאז המשט הטורקי והרג 9 הפעילים שעל סיפון "המרמרה".

אין תגובות:

פרסום תגובה