יום ראשון, 17 באפריל 2011

שפל ביחסים? לא אם תשאלו את הסנאט האמריקאי


בתקופת כהונתה הנוכחית של ממשלת הימין הגדולה, בראשות בנימין נתניהו, מרבים כתבי חצר בטלויזיה ובעיתונים להסביר ולפרט לציבור הרחב, להמונים, מדוע מצבה של ישראל כל כך גרוע בעולם.

בין שלל ההבלים - התדרדרות חסרת תקדים ושיא שלילי של כל הזמנים ביחסי ישראל - ארה"ב, מדינת ישראל הפכה נטל עבור העם האמריקאי שמאס בה, מדינת ישראל מבודדת מהעולם - משל הייתה איראן או צפון קוריאה, אביגדור ליברמן, כשר חוץ, מוביל את מדינת ישראל לתהומות הסברתיים שלא נראו ושאר ירקות.
הכצעקתה?

מסתבר שלא. השבוע נחתם ונקבע תקציבה של ארה"ב, שהעביר בית הנבחרים. התקציב, שימו לב, קוצץ בכ-38.5 מיליארד דולר. סכום חסר תקדים בהיקפו - ובכל זאת, במסגרת התקציב החדש, אחד מסעיפי התקציב מורה על

הגדלה של הסיוע הביטחוני המוענק לישראל וכולל העברת 205 מיליון דולר לצורך המשך פיתוחה של מערכת "כיפת ברזל".
ניתן בהחלט להסיק מכך שאנו מהווים נטל על ההנהגה האמריקאית ובד בבד, על מערכת היחסים "העכורה" ביננו לאמריקאים.

בארה"ב כבר הבינו שמדינת ישראל היא פרח בשדה קוצים. אי של יציבות, דמוקרטיה וכלכלה חזקה בין שלל עיי חורבות במזרח התיכון.
לחוסיין אובאמה לקח זמן להתעשת. הרבה זמן - לא בטוח שהוא מבין את גודל הטעויות שלו גם עתה, אך בית הנבחרים, בחסות הרפובליקנים, שניצחו בבחירות האחרונות, מבהירים לו זאת היטב.
אם האמריקאים רוצים אחיזה במזרח התיכון, הם יודעים היטב שעדיף להיאחז בגזע העץ ולא בענף.

לא זאת אף זאת - עוד התבשרנו השבוע, על כך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוזמן לנאום בקונגרס האמריקני, ע"י יו"ר בית הנבחרים האמריקני, ג'ון ביינר.
לכך תוסיפו את דרישת הסנאט - חסרת התקדים - ממועצת זכויות האדם של האו"ם (גוף פשוט מביך ומבזה את המוסד הנ"ל) לבטל לאלתר את דו"ח גולדסטון, כך על פי החלטת הסנאט בוושינגטון, ברוב קולות, ותיווכחו שאכן, צודקים אותם עיתונאי חצר. מצבינו בכי רע.
ממליץ אני בשבילכם, בפסח הזה, לאכול הרבה מרור.

ובכל הקשור למדיניות החוץ - התקשורת יכולה לצייר את ליברמן כמות שהיא רוצה.מבחינת העם, ליברמן הוא מנהיג שמדבר אמת ויורה הכל בפרצוף.
ליברמן מנהיג חזק, ציוני, שהחזיר את כח ההרתעה למדינת ישראל. קשה לזכור שר חוץ שה

יה כה אגרסיבי ותקיף כלפיי מדיניות חוץ אחרות של מדינות בעולם, שמא נאמר חלילה - דה לגיטימציה.
קחו למשל את העיניין הטורקי - איזה שר חוץ היה מעז להתעמת עם הטורקים בחזרה? בממשלות השמאל, העיניין היה נגמר ב"נשיקת רגליהם" של הטורקים וסולחה ישראלית וכל זאת לאחר ששלחו ספינת טרור למדינתינו והציגו את חיילי צה"ל בסדרות טורקיות כנאצים, אנסי ילדות ורוצחי תינוקות. רפיסות זולה לכל דבר.
וכך היה שנים. ליברמן היחיד שמעז לקום מול מדינות אחרות ולהגן על האינטרסים של מדינת ישראל. והציבור לא מטומטם. הוא מכיר ומוקיר לו. עם העיתונים בסופו של יום משתמשים לעטוף דגים. פעולו של ליברמן נשאר ועודנו חזק.

לפני כחצי שנה, אף התראיין ליברמן בעיניין "המשברים עם מדינות העולם ובידודה של מדינת ישראל":
"רק השבוע, ביום אחד, נפגשתי עם שר החוץ של גרמניה, שר החוץ של אנגליה, של הולנד, של פינלנד, של ליטא ושל מלטה בפרלמנט האירופי בבריסל. לפעמים ניהלנו שיחות קשות ולפעמים הפלגנו לכל מיני דיונים פילוסופיים, אבל הם כולם מעריכים אותי כי הם יודעים שאני לא מוכר לוקשים.
כשאני מסתכל על ההצבעות האחרונות שהיו באו"ם על דוח גולדסטון אני רואה שהגענו למצב שבו בפעם הראשונה 18 מדינות הצביעו ביחד איתנו. פעם היינו רגילים שבאו"ם, לצד ישראל, ישנן רק ארצות הברית ומיקרונזיה. היום יש לא מעט מדינות אירופיות שמתייצבות לימיננו .
רק בתקופתי מגיע שר חוץ ישראלי בפעם הראשונה לאפריקה. הייתי אצל נשיא אוגנדה. התנצלתי בפניו שלא ביקרנו שם 40 שנה. והוא עושה לי עם היד ככה, לא נכון מיסטר, לא הייתם פה 45 שנה. גולדה מאיר ביקרה אצלנו ב ,'64- וחוץ מזה היה לכם עוד ביקור, אבל הוא לא נחשב.
יש הרבה אנשים שלא אוהבים אותי, אבל כולם מתייחסים אליי ברצינות. אני חושב שהתקדמנו עם נורווגיה ובלגיה. אני מדבר עם שרי החוץ שלהם בטלפון פעמים רבות. השבוע הנורווגים הוציאו הודעה שלא יתמכו בהצבעה על דוח גולדסטון. הם גם דחו את כל הניסיונות לחרם אקדמי על ישראל ."

אביגדור ליברמן הוא שר חוץ מצוין, כן, אמיתי ישר. שר חוץ שלא מתרפס בפני העולם, שר חוץ שמשדר עוצמה, ביטחון עצמי וממתג את המדינה כחזקה ודרוכה - אלו דברים שהיו כל כך חסרים למדינת ישראל בעבר הלא רחוק.

והתקשורת? תמשיך בשלה עם תסריטי האימה והבידוד, כנגד ממשלתו הימנית, הממשלה שהעם בחר, של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ שלו, אביגדור ליברמן.
כולי תקווה שלקראת הפסח הנוכחי, דעתם של עם ישראל תהיה חופשית ובת חורין, לפחות דיה, על מנת לדחוק את המגמתיות ותסריטי ההבלים של התקשורת בארץ.

אין תגובות:

פרסום תגובה