סיכול ממוקד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הותקף השבוע מכל עבר. על מה ולמה? לאיש אין תשובות מספקות. כל טוקבקיסט נהיה פרשן וכל פרשן פולט שטות אחרת, כשהוא לא טורח לבדוק את העובדות או האם יש אג'נדה מסוימת מאחורי ה"תחקיר" – אם אפשר לקרוא לו כך, שפורסם השבוע, העוסק בנהנתנות של ראש הממשלה.

בכדי להבין את שורש בעייתיות "התחקיר", יש לחזור שנים אחורה, אל אותו אולפן שהתארח בו רביב דרוקר, מי שאחראי לגיבוב השטויות ששטפו את המרקע של ערוץ 10 (רק עצם עובדה זו מעלה חשד, בעיקר שנזכרים ב"טובי הכתבים" של הערוץ, בינהם ירון לונדון, אותו אחד שהסית לרצח "מתנחלים" ועופר שלח, מיודעינו וחברו הטוב של דרוקר, שאינו נמנה בדיוק עם המרכז וימינה מכך). באותו אולפן, הכריז דרוקר ש"בנימין נתניהו בתור ראש ממשלה הוא הסיוט הכי גדול של העיתונאים". האם משפט מדהים זה, לא ראוי, לבדו, לבטל כל אובייקטיביות מאותו תחקיר של דרוקר? איזו עוד הוכחה אנו צריכים בכדי להבין שיש כאן אינטרס ואג'נדה מצידו של "התחקירן"? ומדוע אין שום גוף תקשורתי שמדבר על כך? בהחלט תמוה ומוזר.

הגדילו לעשות ולחגוג, כמובן, העיתונים, שמיד יצאו בהכרזות ובכותרות מנופחות בסגנון "ביבי-טורס" , אך השיא היה הלינץ' שביצעו בגברת הראשונה, שרה נתניהו. אותה גברת שספגה עלבונות ושמועות זדוניות חדשות לבקרים במהלך כהונתו של בעלה בתור ראש ממשלה. אותה גברת שסובלת – כמו בעלה - שנים על גבי שנים, מכתבים מסוימים וקבועים שמנסים להכתיב למדינה איך וכיצד להתנהל. ההתנהגות הזו של התקשורת חצתה כל גבול אפשרי. השנאה לבנימין נתניהו כל כך שקופה, כל כך פתטית, שזה נהיה עלוב.

פעם היינו מצקצקים בלשוננו למראות הכותרות בעיתונים והניפוחים שהמדיה הכתובה והטלויזיונית ניסתה לצייר לנו, אך כאמור, היום כבר כולנו יודעים שמאחורי כל "תחקיר" - בייחוד של כתב, שמצהיר קבל עם ועדה, שבנימין נתניהו הוא הסיוט שלו – עומד במקרה הטוב ליצן תקשורתי שתפקידו להוסיף פלפל ואטרקטיביות לעיתון ולטלויזיה, בכדי למשוף פרסומות, במקרה הטוב, ובמקרה הרע – לגרום להדחתו של ראש ממשלה בישראל ולהנהיג משטר שאינו "פאשיסטי".

מדוע אף אחד לא מזכיר שחלק מנסיעותיו של בנימין נתניהו קרו כשהוא היה אזרח פרטי ולא מילא שום תפקיד ציבורי? האם גם בתור אזרח פרטי הוא חייב דין וחשבון לאזרחי המדינה?

מה לא תקין בעובדה שראש ממשלה ישן בסוויטה בבית מלון? האם מישהו חושב על כך ששמירה על ראש ממשלה מחייבת מערך ביטחוני מסוים, שבין היתר מחייב שמירה על חדר בתוך חדר, וסידור כזה יש רק בסוויטות?

מה לא בסדר בעובדה שראש ממשלה טס במחלקה ראשונה? מי מאיתנו לא היה טס במחלקה ראשונה אם היה יכול. מדוע כל פסטיבל הצביעות הזאת? אז תגידו שאני מפספס את המטרה ושמדובר במימון הטיסות, שכביכול, לפי מה שעולה מ"התחקיר" של דרוקר, מומנו ע"י מיליארדים מהעולם, חבריו של ראש הממשלה.

ראש הממשלה כבר התייחס לעניין באומרו שהכל קשקוש ושהוא כבר תבע את ערוץ 10 בעיניין. דרוקר, מצידו, לא הביא שום הוכחות פרקטיות ולא מסמכים קונקרטים. ובכלל, דרוקר הודה בסוף התכנית כי אחרי שנתיים של נבירה בכל החשבונות של נתניהו, תחקירני התכנית לא הצליחו למצוא עברות פליליות.

אז למי נאמין – לתחקירן שמדבר מן השפה אל החוץ ושהודה שנתניהו הוא הסיוט שלו; ושהוא וחבריו לתקשורת "תרמו רבות להעלאת השמאל לשלטון" ו"אתרגו את אריאל שרון בגלל ההתנתקות", או לראש הממשלה שכבר עבר מסעות הכפשות ושמועות רבות ויצא זכאי מהמסד עד הטפחות?

אבל מי שכן הפתיע, ולא לטובה, הוא מבקר המדינה, שהחליט לחקור את "הפרשה". דווקא מאדם בעל תפקיד אובייקטיבי, מכובד, שנהנה מתמיכה של העם ומאון הציבור, דווקא ממנו אנו מצפים למידה של התפכחות.

אם אדוני המבקר מעוניין לחקור את טיסותיו של ראש הממשלה – בכבוד - רק יועיל נא לבדוק את כל הרשימה המלאה של מי שטסו במחלקות ראשונות וישנו בסוויטות, מראשי ממשלה בעבר ועד ראשי אופוזיציה וכלה בנשיאים.

לא ייתכן שראש הממשלה יהיה קורבן של מדיניות ממשלתית רבת שנים. זה פשוט אבסורד.

יש פה חגיגה של צביעות שנשטפת מכל כיוון אפשרי. הצונאמי התקשורתי המבחיל פורץ מכל אתר, עיתון או ערוץ טלויזיה ומכל טוקבקיסט מושפע.

ובחגיגת הצביעות הזו יש אג'נדה מאוד רחבה (כבר ניחשתם מאיזה צד במפה הפוליטית?). אותה אג'נדה שאתרגה את אריאל שרון לפני ואחרי ההתנתקות (לגמרי במקרה, כנראה), נשאה על כפיה את אהוד ברק בקנדציה שלו כראש ממשלה (ואילו כעת, משהוא בממשלת נתניהו – הטרוניות והביקורות נשפכות החוצה. האם בממשלה של קדימה הוא כן חתר לשלום ובממשלה הנוכחית לא? הואילו להסביר לי את ההבדלים בבקשה) וביצעה לינץ' מתוכנן ומתוזמן ברעייתו של ראש הממשלה ובו עצמו בקדנציה הראשונה שלו בתור ראש ממשלה.

לא ייתכן שהתקשורת בישראל תקבע לעם מי ינהיג אותה ומי יוביל אותה בעתיד. אין לזה אח ורע בעולם. צריכה להיות ביקורת, אולי אפילו השפעה – אך קמפיין כל כך שלילי, כל כך מגמתי, לא נראה במחוזותינו שנים.

את פסטיבל "אנטי-ביבי" מובילים קבוצה של עיתונאים בכירים. עיתונאים שהוציאו לעצמם שם טוב – בזכות, יש להוסיף - עיתונאים רציניים. בראש הרשימה, כמובן, עומד בן כספית, שעט על "התחקיר" כמוצא שלל רב. חברים ברשימה שלו: נחום ברנע, סימה קדמון וכמובן רביב דרוקר וחברו "לספסל הלימודים", עופר שלח.

שלא יהיה לכם ספק – אותם עיתונאים עושים עבודה נהדרת (כשהם לא עסוקים בספירת מילקי בננה-שוקולד, שקונה רה"מ לביתו) ומביאים איתם למאמריהם סקופים, שמועות שהופכות נכונות ואת המהלכים הפוליטיים והבחישות מאחורי הקלעים. נכון, לא תמיד הם צודקים. לפעמים ישנם גורמים אינטרסנטים שלא מספקים להם סחורה אמיתית וכנה.

ובכל זאת, זה לא המקרה ב"פרשה" של ראש הממשלה. במקרה הנוכחי, ישנה שנאה טהורה. אפילו לא למדיניות ולמקצועיות שמנהיג אותו ראש ממשלה, אלא לאיש עצמו – שנאה לבנימין נתניהו. שנאה שמזכירה משטרים אפלים ודעות קדומות שהס מלהזכיר. לנהנתנות, לממון, ללבוש, להתנהגות. קראתי לפני שבוע מאמר של בן כספית על כך שבנימין נתניהו הגיע להצגת הנשק שנתפס על הספינה "ויקטוריה" כשהוא לא עוטה על עצמו משקפי שמש. אבוי!

האם למישהו מכם יש בכלל ספק שרה"מ צריך לחיות בתנאים יותר טובים מהממוצע? מדוע הקנאה? בנימין נתניהו הוא בוודאות המדינאי הישראלי ואולי אפילו היהודי, הכי מבוקש בעולם להרצאות, כנסים ואירועים. נתניהו הוא מהיחידים בתולדות המדינה שנהנו מתמיכה אבסולוטית ויוקרה כזו גם כשהם לא היו במעמד ראש ממשלה. בתקופת כהונתו כשר אוצר, הוא זכה לכניסת כבוד שזכו לו רק ראשי ממשלות, בזמן שביקר בפנטגון.

הצביעות הזו, רבותיי, הצביעות הזו של עיתונאים שמכתירים ומדיחים "מלכים" בהינף יד ובהינד עפעף, חייבת לעבור מן העולם. היא ולא הנהנתנות של ראש הממשלה. כל עוד לא מדובר בשחיתות וטובות הנאה, רה"מ רשאי לגור באחוזה ענקית ומבוצרת, על אי מלאכותי, שנבנה במיוחד בשבילו.

ומצביעותה של התקשורת, אנו עוברים במשדר מיוחד לצביעותה – סליחה להתחסדותה של האופוזיציה. זוכרים את מפלגת קדימה? נכון, אותה אחת שנתנה מפתחות למשרד האוצר לעבריין מורשע שיושב היום בכלא (הירשזון), אותה אחת שמי שעמד בראשה ובראש המדינה נחקר בכמעט כל פרשה אפשרית (אולמרט), אותה מפלגה שבה שר מנשק חיילות לדרישותיו (רמון), לא לשכוח את צחי הנגבי שהעיד עדות שקר ועוד שלל חצאי פרשיות. ומי לא זוכר את הדיון שהתנהל בממשלה ובין השאר קלל דו-שיח מרתק בין ראש הממשלה דאז, אולמרט, לשר הפנים בממשלת קדימה והיום ח"כ, אבי דיכטר, שאמר שקדימה מושחתת ואילו ראש הממשלה התנגח בו: "מי אתה שתגיד שקדימה מושחתת? יש לך נטיה לדבר שטויות כשאתה מגזים".

ומה בדבר ח"כ מטעם קדימה עצמה, שטרית, שהתעקש שהדברים הספציפיים שאמר יודפסו בשמו – און דה רקורד: "קדימה קדימה היא היום המפלגה הכי מושחתת מבין המפלגות הגדולות"
והנה אותה מפלגה מושחתת מהיסוד, מהבסיס, קמה וזועקת. מי שלקח מנהיגות הוא, איך לא, ח"כ ומי שעומד בראשות הועדה לביקורת המדינה, יואל חסון. מה שהספיקו כבר לכנות בשם "המחטף".
קיום ישיבת הועדה העניקה סמכויות של ועדת חקירה לעוזרו של מבקר המדינה, נחום לוי, בחקירת ה"פרשה".

בכנסת טענו כי הזימון לישיבה המיוחדת של הוועדה נשלח לחבריה 20 דקות בלבד לפני הישיבה שהתקיימה בשעה 14:15. למרות הנוהג הקיים ליידע את התקשורת בישיבות ועדה, כתבי הכנסת כלל לא קיבלו הודעה בנושא. בסופו של דבר השתתפו בוועדה מלבד חסון, שני חברי כנסת נוספים בלבד - שלמה מולה ומרינה סולודקין, שניהם חברי קדימה. מולה, אגב, אינו חבר קבוע בוועדה והחליף את ח"כ עתניאל שנלר (שבעצמו זעם אחר כך על כך שלא ידע שהחליפו אותו כלל) בישיבה.

חברי כנסת מ'קדימה' שמקבלים טלפון בהול מהיו"ר, וכל השאר מקבלים מכתב 20 דקות לפני ישיבה של 10 דקות. אם זה לא מחטף – מה כן?

אך גם זה לא יעזור להפיל את ראש הממשלה מכיסאו. לא התקשורת שברובה מורכבת מאנשי שמאל וגם לא המאבק שמנהלת קדימה כדי להביא לחקירת התנהלותו של ראש הממשלה, שכלל הגשת תלונה למשטרה, תלונה ליועץ המשפטי לממשלה ופנייה למבקר המדינה. אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחק צחוק מתגלגל.

כל אלו לא מיתרגמים לכוח פוליטי. לפי סקר שנערך ברשת ב': לו היו בחירות לכנסת נערכות היום, נראה שהליכוד היה מקבל יותר מנדטים מ"קדימה", שבעצמה רושמת ירידה קלה של מנדט בודד וזוכה ל-27 מנדטים.

אז האליטה יכולה לצעוק, לצרוח, להכפיש ולנסות לכפות על ההמונים את שרוצה, אך העם לא טיפש ויודע לקרוא היטב בין השורות. יש פה קמפיין מגמתי, מכוער, דורסני, שבכוונתו לפגוע בראש ממשלת ישראל. אולי הראש הממשלה הכי אינטיליגנטי, רהוט, מקצועי ובעל השפעה בעולם מזה שנים רבות. נכון, הוא לא תמיד עושה עבודה מושלמת – עדיין ישנו בקרבו פחד מפני האליטה השלטת והוא מפחד ללכת קדימה עם האידיאולוגיה האמיתית שלו, למרות שיש מאחורי מחנה ימין גדול וגב רחב. הוא גם לפעמים טועה, כמו כל בנאדם, אך בסה"כ מדובר בראש ממשלה משכיל, חד, חזק, דומיננטי, "חיה" פוליטית, אמין (עד כמה שקשה להאמין לתקשורת) ובעל כוח הרתעה לאויבינו.