 |
| ציפי לבני - מהלך נכון. |
צירוף מפלגת "התנועה" לממשלה מאותת ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד וליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט גם יחד - אין זמן למשחקים, הצטרפו עכשיו.
ההסכם הקואליציוני של מפלגת "הליכוד" עם מפלגת "התנועה" הוא הסכם רצוי ומבורך, שמעיד על כוונת ראש הממשלה, לגבש קואליציה כמה שיותר רחבה, חזקה ויציבה. צירוף "התנועה" פותח את הדלת גם למפלגות קדימה ו"יש עתיד".
ציפי לבני תכהן כשרת המשפטים, תפקיד אותו היא מכירה היטב. גם בשל התואר האקדמי שלה במשפטים וגם בשל העובדה שכיהנה כבר בעבר (במשך יותר משנה) בתפקיד זה. בנוסף, לבני תקבל לידיה את המושכות לניהול המו"מ המדיני מול הערבים-פלשתינים.
בהקשר זה, חשוב וראוי לציין, שנתניהו למעשה חישק את לבני בהסכם הקואליציוני. אומנם לבני תכהן כמנהלת המו"מ, אך סעיף 15 בהסכם מציין בפירוש, שראש הממשלה יהיה "אחראי העל על המתווה המדיני" וכן שלבני תיאלץ "לתאם עם ראש הממשלה" בכל תהליך. או בקיצור - ציפי לבני תסתובב בקוקטיילים ותאכל כיבודים ובסופו של דבר, ראש הממשלה הוא זה שיקבע.
חשוב גם לציין שבהסכם מובא לידי ביטוי החוק למשאל עם, שעבר בממשלת נתניהו האחרונה. באחד הסעיפים נכתב בפירוש, שאם וכאשר יושג הסכם, הדבר יובא למשאל עם, בהתאם לדין.
איתות בולט על כיוון הממשלה
בכך שצירף את לבני לממשלה, נתניהו גם משיג "שקט תעשייתי". כעת נראה את לבני מנסה להטיל את האשמה בסכסוך הערבי-ישראלי על ממשלת ישראל.
לצידה יכהן עמיר פרץ - שהוציא שם טוב למילה "אופורטוניסט" וכל מילה מעבר מיותרת - כשר הגנת הסביבה. תפקיד בו הוא לא יכול להזיק יתר על המידה.
כניסתה של "התנועה" חשובה ביותר, שכן היא מאותתת ליתר המפלגות, במיוחד ל"יש עתיד" של יאיר לפיד, על הכיוון של הממשלה - פרגמטית, הענקת חשיבות לדיפלומטיה ולמשא-ומתן ויציבות ממשלתית. נתניהו, למעשה, לא מותיר ללפיד ברירה, הודות למינוי של לבני למנהלת המו"מ עם הערבים-פלשתינים.
מנגד, גם לנפתלי בנט לא יכולים להיות תירוצים, מכיוון שנתניהו הוא הרי "אחראי העל" והוא זה שיחליט בסוף - לא לבני. ויש כמובן את עניין משאל העם.
למדינה אין זמן למשחקי טירונים
לשניים האלו, לפיד ובנט, אני מציע לסיים עם השטיקים ולהיכנס לממשלה כמה שיותר מהר. למדינת ישראל אין זמן למשחקי אגו של טירון פוליטי זה או אחר, שעדיין שיכור מהצלחתו הזמנית בקלפי. ישראל עומדת בפני אתגרים כבירים - הן בכלכלה, הן בביטחון והן במדיניות הפנים השונה.
(במיוחד הצעתי מיועדת לבנט, שכן לפיד, בסופו של דבר, יכול לשכוח אותו ולהיכנס לקואליציה בהסכם עם מפלגת "העבודה". בסופו של עניין, בנט יכול למצוא עצמו קירח מכאן ומכאן, ולא אתפלא אם זה אכן יקרה, לאור הנסיונות הנשנים שלו לנגח את נתניהו על חשבון טובת המדינה.)
נתניהו מקלקל לעצמו את המוניטין
ונסיים בביקורת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הטעות של ראש הממשלה היא לא, כמובן, בהכנסת "התנועה" לקואליציה. המהלך הזה הוא, כאמור, דבר מבורך ורצוי, והיה גם צפוי, למען האמת. לפחות עבור מי שמבין דבר או שניים במערכת הפוליטית.
נתניהו הבטיח שלא ייתן ללבני את תיק החוץ ובזה אומנם הוא עמד, אך הכישלון הערכי שלו נובע מהצהרתו השנייה, הנוגעת למעורבותה של לבני במו"מ עם הערבים, באומרו שהוא לא ייתן "דריסת רגל ללבני בתהליך המדיני".
חבל. גם אם מדובר בתפקיד שמהווה "עלה תאנה" בלבד וגם אם ידוע שראש הממשלה הוא זה שיקבע לבסוף, אסור היה לו להבטיח דבר שהוא ידע והתכוון שלא לעמוד בו מראש. זה לא ראוי, לא אתי וזה גם לא מתאים לו. ברוב המקרים ראש הממשלה אכן עומד במילותיו וחבל לקלקל את המוניטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה