ההתקוממות בסוריה – מה עדיף לישראל?

איראן עושה בסוריה כבשלה. אסד בפגישה עם האמדיניז'ד.

 בינואר 2011, נכנסה סוריה לרשימת המדינות שנדבקו ב"אביב הערבי". מאז ועד היום, עולים דיונים רבים במערכת הביטחון וכן בבמה הציבורית, מה עדיף לה, לישראל, בכל הקשור לסכסוך הדמים בסוריה?

מצד אחד, משטרו של בשאר אל-אסד. משטר שאמנם מדבר הרבה, אך עושה כלום ושום דבר. השקט הגבול עם סוריה לא היה שקט יותר בעבר. אך, אותו המשטר של אסד הוא חלק מציר הרשע, הכולל את איראן וצפון קוריאה ויש המשרבבים לאותו ציר גם את רוסיה (וסין), הנמצאת ביחסים אסטרטגיים וביטחוניים עם סוריה ואיראן.

מאידך, ישנה האופוזיציה בסוריה, שרוצה להשיג דמוקרטיה לעם ולהעניש את רוצח ההמונים, אסד, על פשעיו נגד האנושות. אותה אופוזיציה, ככל הנראה, תנתק את קשריה עם איראן ורוסיה, אותן מדינות שתומכות עד היום במשטרו של בשאר אל-אסד, מה שיביא לפירוק הציר ולהחלשת איראן.

ברם, חלק מהאופוזיציה, את זה אנחנו כבר יודעים, מקורו בקבוצות וארגוני טרור עולמיים, כמו אל-קאעידה והאחים המוסלמים בסוריה. נפילת המשטר של אסד יכולה להביא להתפרקות מדינת הלאום של סוריה והתפצלות לשבטים, מה שיביא למתיחות בגבול מול ישראל.

כשבאים לברר שאלה זו, ראשית עלינו לקחת בחשבון את האינטרס הישראלי העליון. ואותו אינטרס עליון של מדינת ישראל, הוא להפיל את משטר האייתולות באיראן, שמאיים עליה בהשמדה המונית.
אך לא רק. איראן היא הזרוע הראשית של הטרור הגלובאלי. איראן היא האחראית - לא רק לפיגועים עולמיים מטעם כח אל קודס של משמורת המהפכה, לא רק לגרורה שלה בדרום (חיזבאללה) על שלל פיגועיה וחטיפות החיילים הישראליים על-ידה, לא רק לחימוש וחיזוק משטר אסד (שמצידו מתערב בבוטות בלבנון) - אלא היא גם ובעיקר מאמנת ומחמשת ערבים פלשתינים, הן בגדה (אפילו תנועה חילונית מוחלטת, כמו התנזים, בעבר) והן ברצועת עזה, כמו גם ארגוני וקיני טרור בסיני.
איראן המממנת הראשית, העיקרית והמונופוליסטית כמעט, בכל הקשור לטרור עולמי ובישראל יודיעם זאת היטב. לפיכך, איראן (יותר נכון, המשטר באיראן) היא גם המטרה הראשונה.

בשביל לעצור את פרויקט הגרעין האיראני, ישראל, כמובן, תעשה הכל - כולל פעולה צבאית. אך זו האופציה האחרונה בסדר העדיפויות, הן של הדרג המדיני והן של הדרג הצבאי-ביטחוני.
תקיפה באיראן, לפי כל ההערכות - הן ישראליות והן אמריקניות - רק תדחה את הפרויקט ולא תחסל אותו סופית. ההבדלים בגישות בין שתי המדינות, הם אך ורק בשאלה - לכמה זמן יידחה הפרויקט. האמריקנים אומרים פחות, ישראל יותר.
בכל מקרה, לא רלוונטי. הדגש פה הוא על הימנעות ממלחמה, מכיוון שהפרויקט לא יחוסל סופית ותקיפה באיראן תשרת את האיראנים, משתי סיבות:
.1. לאחר התקיפה, יהיה לאיראנים לגיטימציה מהעולם כן להשיג נשק גרעיני, בכדי להתגונן ממתקפות דומות בעתיד.
.2. האיראנים ישיגו לגיטימציה מבפנים, מהעם, לאחר שהוא יתקפד לתוכו ויתאחד סביב המדינה.

בשל כך, ישראל מעדיפה את הפלת המשטר, שיביא כמובן להפסקת הפרויקט הגרעיני, בלי שום ביזבוז משאבים וחיי אדם וכמובן, מבלי לפגוע באופן אנוש בכלכלה, שגם כך נמצאת במצב לא הכי מזהיר לאור המשבר שמתחולל בעולם.

בכדי להימנע ממלחמה מיותרת, על-פי פרסומים זרים, ישראל, ביחד עם סוכנויות ביון נוספות מהמערב, פועלת בכל מיני חזיתות- כולל בחישה בתוך הרחוב בטהראן - כדי להביא להפלת המשטר.
הפלת משטר אסד, שנותן לאיראנים במה חסרת תקדים בגבול ישראל ומאפשר לה לעשות בסוריה כבשלה, יזרז ויקל את הפלת המשטר באיראן ו/או את עצירת פרויקט הגרעין, לאין ערוך. בנוסף, כמות הטרור העולמי תרד משמעותית, כאשר אנו יודעים שאיראן היא הצינור המרכזי של רוב ארגוני הטרור בעולם – גם כאלו שאינם שיעיים וגם כאלה שאינם נחשבים לדתיים.

בנוסף, על פי פרסומים במערב, המורדים בסוריה נתונים למרותם של האמריקנים, הסעודים והקאטרים (סונים) שמממנים, מחמשים ומאמנים אותם.
איראן, כידוע, היא מדינה שיעית, המקורבת למשטר העלוואי (העלוואים קרובים יותר לשיעה מאשר לסונה) ולמשטר בלבנון, שמנוהל נכון להיום, על-ידי ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, שהוא נציג חיזבאללה, שהיא גרורה שיעית של איראן בתוך לבנון.

לישראל, לאמריקנים, לערב הסעודית ולנסיכויות, ישנו אינטרס משותף - עצירת ההגמוניה האיראנית. ועל כן, ברגע שהאיראנים יפסיקו לבחוש בסוריה וברגע שאסד יפסיק לטבוח בסונים, למדינות ערב המתונות לא יהיה שום סיבה להמשיך ולהפעיל את ארגוני הטרור הפועלים מטעמם בסוריה. כך שהסיכוי שהנשק הזה יופנה כלפיי ישראל (מהגבול של סוריה), הוא נמוך. אך כמובן קיים וישראל חייבת להיערך לו.
ועדיין, התרומה שבהפלת משטרו של אסד, אל מול הסיכון שהמורדים החמושים ישתלטו על סוריה, היא גדולה בהרבה ולכן, העדיפות של ישראל היא לראות את אסד נופל ואיתו את איראן מתפוררת.

יחד עם זאת, יש לדאוג שהמעבר למשטר אחר בסוריה, לא ייעשה בחדות ובמהירות. כמו כן, על ישראל לדרוש מהמערב לדאוג ליד אחת בכל הקשור לאופוזיציה (האמריקנים כבר דואגים לכך בדמות פגישות של מזכירת המדינה עם האופוזיציה בגולה).
על המערב לדחוף את סוריה למשטר חזק ודומיננטי, כזה שיבטיח יציבות והשתתפות לכל המגזרים במדינה וכידוע - סוריה עשויה מסונים (רוב), שיעים, עלוואים, נוצרים וכורדים. מספיק שמגזר אחד לא ירגיש חלק מהתהליך וסוריה תתדרדר שוב למלחמת כל בכל.