יום שני, 4 ביוני 2012

הצחקתם את קלאודיוס


 לפני כשבועיים, החליטו בדנמרק ובדרום אפריקה, בהתאמה, ובהחלטה שרירותית, להטיל חרם על מוצרים מההתיישבויות ביהודה ושומרון ולמעשה לסמן מוצרים אלו. הסיבה לכך, לפחות על-פי דרום אפריקה היא ש"ממשלת דרום אפריקה מכירה במדינת ישראל רק בגבולות שסומנו על ידי האו"ם ב-1948".
החרם, אם כן, מגיע בכדי לנסות ולפגוע במדיניות "הכיבוש" הישראלית ולהפסיק את הפגיעה בערבים הפלשתינים שבשטחים אלו.

אלא שטענות לחוד ומציאות לחוד. הן ממשלת אפריקה והן ממשלת דנמרק היו צריכות לעשות שיעורי בית לפני שהכריזו בביטחון רב, הגובל ברברבנות, כי ישראל פוגעת באוכלוסייה "הכבושה" ביהודה ושומרון.
ההיפך המוחלט – מי שפוגע באותה אוכלוסייה חלשה ביהודה ושומרון, הן אותן מדינות בעלות מוסר כפול, שמבצעות חרמות, בחסות ארגון ה-
BDS העולמי, שמנסה לפגוע בכלכלה הישראלית ולהוציא דיבתה רעה של ישראל בכל הזדמנות ו"תחת כל עץ רענן".

הנפגעים העיקריים ממהלכי החרמות הללו, הם כאמור, לא פחות מאותם אנשים, שעליהם, כביכול, המדינות "הנאורות" כגון דנמרק ודרום אפריקה מנסות להגן וללטף בכפפות של משי.

על-פי מועצת יש"ע, "באזור יהודה ושומרון ישנם 14 אזורי תעשייה ומפעלי חקלאות, הכוללים כ-800 מפעלים ועסקים. למעלה מ-17 אלף
 בני אדם מועסקים במגוון תחומים, כאשר כ-11 אלף מהם – ערבים תושבי יו"ש".

זאת ועוד, "
על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, עובדים אלה משתכרים בסכום הגבוה פי שניים או שלושה מהמשכורת הממוצעת בשוק התעסוקה הפלסטיני וזוכים, בהתאם לחוקי מדינת ישראל, לתנאים סוציאליים מלאים. מעסיקים שניסו בעבר להתחמק ממתן תנאים אלה לעובדיהם הערבים, הועמדו לדין בבתי משפט ישראליים וחויבו לשלם כחוק".

ביש"ע מוסיפים, כי "בהתחשב במבנה החברה הערבית, המבוסס על משפחות רחבות ('חמולות'), ניתן להניח כי כל עובד שכזה מפרנס סדר גודל של שלוש משפחות הקרובות לו. בהתחשב בגודל המשפחה הממוצעת, ניתן לשער כי סביב הערבים פועלי התעשיות ביו"ש מרוכזים מעל ל-100,000 איש התלויים בהם מבחינה כלכלית.
מלבד זאת, סביב אזורי תעשייה אלו פורחת תעשייה משנית של הסעות, הובלה, אספקה, ציוד ושירותים המהווה מעגל שני של אוכלוסייה רחבה מאוד המתפרנסת משירותים אלה".

עייניכם הרואות. חרמות של מדינות ושלל פעולות אזרחיות נוספות ומגוונות "למען העם הפלסטיני הכבוש והנגזל", רק יעצימו את העוני, הדוחק והסבל הערבי, ויפגעו בדו-הקיום האמיתי ששורר בין החברות מבחינה כלכלית ומדינית.
הבעיה היא, שמדינות – בעיקר מאירופה - המושפעות מארגונים כגון ה-BDS  והקרן לישראל חדשה, אינן מתעניינות באמת ובתמים, כהוא זה, בזכויות האדם של הערבים ביהודה ושומרון.
חרמות הרי, הם רק טקטיקה ולא האסטרטגיה. המדינות הללו יעשו הכל בכדי לגרום נזק ולהביך את מדינת ישראל ואגב כך, לכרסם במעמדה בעולם.

אין ספק שחדשות אבסורדיות מעין אלו, מגמדות כמעט לחלוטין את הסיפור על
קלאודיוס היפה, שבראותו כי התרנגולות הקדושות מסרבות לאכול, השליך אותן הימה וקרא: ״אם כן, שיישתו!״.
הקורבן לא באמת חשוב, גם אם, בשיא הצביעות, אותן מדינות פועלות למעשה בשבילו.

על המדינות המחשיבות עצמן כ"נאורות" להסיר לאלתר את החרמות למינהם ולאפשר לערבים-פלשתינים להתפרנס בכבוד ולקיים קשרים ידידותיים עם המתיישבים היהודיים ביהודה ושומרון. כל פעולה אחרת תקרין צביעות ועוול המשוועים לתיקון מוסרי.


אין תגובות:

פרסום תגובה