 |
| הסקר ב-CNN: "מי ניצח בעימות?", התשובה חד משמעית. |
ראיתי היום, בשידור ישיר, באשמורת השניה של הלילה, את העימות בין נשיא ארה״ב, חוסיין אובמה ובין המועמד לנשיאות מטעם הרפובליקנים, מיט רומני.
רשמיי מהעימות - מיט רומני ניצח ובענק.
אין ספק שזה היה עימות משובב נפש, בו הנשיא, ברק חוסיין אובמה, חזר שוב ושוב על המנטרות הלעוסות והנושנות שלו (״אזרח אמריקני לא צריך לחשוש לפשוט רגל אם הוא חולה״) תוך כדי גמגומים ומבטים חוזרים ונשנים לעבר הדף שמונח לרגל עיניו.
במשך כל העימ
רשמיי מהעימות - מיט רומני ניצח ובענק.
אין ספק שזה היה עימות משובב נפש, בו הנשיא, ברק חוסיין אובמה, חזר שוב ושוב על המנטרות הלעוסות והנושנות שלו (״אזרח אמריקני לא צריך לחשוש לפשוט רגל אם הוא חולה״) תוך כדי גמגומים ומבטים חוזרים ונשנים לעבר הדף שמונח לרגל עיניו.
במשך כל העימ
ות הקפיד אובמה להזכיר לצופים שרומני הוא בסך הכל מושל, כשלפני כל משפט פתח ב - ״המושל רומני רוצה שאתם..״, ״אני לא מושלם כלל - בניגוד כנראה למושל רומני.. אך אמשיך להילחם עבור מעמד הביניים של ארה״ב״, וחוזר.
מנגד, רומני - שלא פנה אל אובמה בתואר ״הנשיא״ כמעט כל העימות (במטרה לעשות לו דה לגיטימציה), הציג ארשת רצינית כשצריך ( בעיקר כשגיבר על נושאים כלכליים) ומצד שני הרשה לעצמו לשחרר חיוכים מתנשאים ומזלזלים בנשיא (כמו לאחר שאובמה הטיח כי רומני יקצץ בחינוך ויתעלם ממנו, או אז הגיב רומני בחיוך חשוף שיניים: ״בתי הספר במסצ׳וסטס הם הכי טובים בארה״ב. וזה למה? כי אני מתעלם מהחינוך?״).
בכל העימות רומני נראה כמבוגר האחראי, בעל הניסיון בכלכלה ובעסקים.
בניגוד לאובמה, שניסה לחפש פתחי מילוט מביכים ולא הצליח להציג הישג משמעותי אחד (מלבד ״ההישג״ שבתפיסת בן לאדן).
זה היה נראה כמו שיעור במאקרו כלכלה שאותו מעביר המורה (רומני) לתלמיד (אובמה).
גם פסקת הסיום של רומני הייתה מרשימה יותר, בעוד אובמה נראה עייף ותשוש וככל הנראה, כבר רצה ללכת הביתה.
העימות בין השניים צפוי לתת נקודות זכות חשובות לרומני במאבק בבחירות.
עימות צמוד עם ניצחון דחוק לא היה מספיק לו בפער הנוכחי שמשתקף מהסקרים האחרונים.
היום, רומני ניצח בנוק-אווט, משאיר את חוסיין אובמה מתפתל על הבמה, שותת סיסמאות שאבד עליהן הכלח כבר מזמן.
האם צפינו היום במהפך?
מנגד, רומני - שלא פנה אל אובמה בתואר ״הנשיא״ כמעט כל העימות (במטרה לעשות לו דה לגיטימציה), הציג ארשת רצינית כשצריך ( בעיקר כשגיבר על נושאים כלכליים) ומצד שני הרשה לעצמו לשחרר חיוכים מתנשאים ומזלזלים בנשיא (כמו לאחר שאובמה הטיח כי רומני יקצץ בחינוך ויתעלם ממנו, או אז הגיב רומני בחיוך חשוף שיניים: ״בתי הספר במסצ׳וסטס הם הכי טובים בארה״ב. וזה למה? כי אני מתעלם מהחינוך?״).
בכל העימות רומני נראה כמבוגר האחראי, בעל הניסיון בכלכלה ובעסקים.
בניגוד לאובמה, שניסה לחפש פתחי מילוט מביכים ולא הצליח להציג הישג משמעותי אחד (מלבד ״ההישג״ שבתפיסת בן לאדן).
זה היה נראה כמו שיעור במאקרו כלכלה שאותו מעביר המורה (רומני) לתלמיד (אובמה).
גם פסקת הסיום של רומני הייתה מרשימה יותר, בעוד אובמה נראה עייף ותשוש וככל הנראה, כבר רצה ללכת הביתה.
העימות בין השניים צפוי לתת נקודות זכות חשובות לרומני במאבק בבחירות.
עימות צמוד עם ניצחון דחוק לא היה מספיק לו בפער הנוכחי שמשתקף מהסקרים האחרונים.
היום, רומני ניצח בנוק-אווט, משאיר את חוסיין אובמה מתפתל על הבמה, שותת סיסמאות שאבד עליהן הכלח כבר מזמן.
האם צפינו היום במהפך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה