בחודש הקודם, קמה זעקה רבתי בקרב ציבור הסטודנטים בפרט והציבור הרחב בכלל. היה זה לאחר שנחשף כי באוניברסיטת בן גוריון בב"ש, התקיים יום עיון לרגל השקת ספרה החדש של ד"ר ענת מטר, שעוסק בסוגיית האסירים הפלסטינים בישראל.
"האסירים הפלסטינים", שמטר כתבה עליהם ספר ודיברה עליהם בכנס, הם לא פחות מרוצחים נתעבים, טרוריסטים שטופי מוח שטבחו באזרחים ובחיילים ישראלים.
ד"ר ענת מטר היא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, אך כפי שבוודאי הבנתם בעצמכם, לא מדובר במרצה תמימה ונורמטיבית. ממש לא.
ע"פ אתר "פרספקטיבה", "בשנת 2010 חתמה אותה ד"ר מטר על עצומה אשר נכתבה ונחתמה על ידי אזרחים ישראלים, הקוראת לוועדת השרים של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) לא לצרף את מדינת ישראל לארגון זה".
עוד נחשף באתר, כי "מטר הביעה תמיכה פומבית בקריאתו של ד"ר ניב גורדון (שבעצמו לא מפסיק לעלות לכותרות ו"לככב", ע.ד), מאוניברסיטת בן גוריון, להטיל חרם אקדמי, כלכלי ותרבותי על ישראל.
בטור בעיתון "הארץ"" כתבה כי 'מאות סטודנטים באוניברסיטאות הגדה נתונים במעצר או מאסר בכלא הישראלי, בדרך כלל בשל השתייכותם לאגודות סטודנטים שאינן נושאות חן בעיני הכובש'."
ממשיך האתר ומדווח כי במאי באותה שנה, "נמנתה עם חותמי מכתב גלוי למוזיאון המדע של בוסטון, שבו כינו את הטכניון: 'האוניברסיטה המכינה כלי רצח', וגינו את החלטת המוזיאון להציג תערוכה של המצאות ישראליות, בנימוק שהתערוכה היא אמצעי תעמולה להסחת הדעת מ'פשעי המלחמה של ישראל'."
בנוסף, נכתב ב"פרספקטיבה" כי במאי 2009, "מטר פרסמה תמונה של חייל צה"ל ומעליו הכותרת 'רוצח'. היא טענה כי חייל זה ירה למוות במפגין בכפר בילעין וביקשה מהגולשים את פרטיו. כמובן שהתברר שלחייל המדובר לא היה כל קשר למות המפגין. למרות שמטר התנצלה על פרסום התמונה, היא הדגישה כי היא 'לא מצטערת על האשמה שהטלתי על צה"ל ועל הפצ"ר, שנותנים היתרים לרצוח ולנהוג באלימות בבילעין'."
חשבתם שנגמר? אז חשבתם. אתר "סרוגים" בדק ומצא, כי בזמן שרבים מאזרחי ישראל היו צמודים למסך וצפו בשובו של גלעד שליט, החגיגות בעיר לוד היו בעיצומן. הסיבה - האסיר הערבי ישראלי מוחלס בורג'אל, שהורשע בזריקת רימון שלא התפוצץ לאוטובוס שהסיע עשרות חיילים, חזר לביתו. נחשו מי הגיע לקבלת הפנים "החגיגית"? נכון, ד"ר ענת מטר.
מטר ארגנה קבוצה של פעילי שמאל ויחד נסעו להשתתף בחגיגות השמחה בבית משפחת בורג'אל.
"אני חושבת שלגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש יילחם בכיבוש הזה. על כל המשתמע מזה", אומרת מטר בנחרצות לעיתון 'מקור ראשון'.
בנוסף, בקיר הפייסבוק שלה פרסמה ד"ר מטר הודעה חגיגית על יציאתו לחופשי של בורג'אל ואף ייחלה לשחרורו הקרוב של אסיר ערבי-ישראלי אחר בשם ווליד דקה היושב בכלא על חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל משנת 84'.
לדעת מטר, ווליד דקה הינו חף מפשע והיא מאמינה לגרסתו שלא הוא רצח את החייל משה תמם. אך מלבד זאת, סבורה מטר, כי ווליד דקה הוא 'אינטלקטואל והומניסט' והוא 'השתנה בעקבות הסכמי אוסלו'.
וכן חברים, ניחשתם נכון - התפוח הרקוב לא נפל רחוק מהעץ. בתה של ענת מטר, נדיה, פעילה בתנועות הסירוב לשרת בצבא, ובנה חגי, יזם את "מכתב השמיניסטים" וסרב להתגייס לצה"ל.
ענת מטר לא לבד, לצידה פועלים כביכול "מרצים", אשר משמשים כסוכנים של האויב שנטועים עמוק בתוכינו ונמצאים בעמדות כוח והשפעה.
בל נטעה, לא מדובר בעיקרון חופש הביטוי, לא מדובר בכיבוד ערכי הדמוקרטיה ולא מדובר ב"קבלת השונה". מדובר, רבותיי, בפעילות חתרנות גרידא כנגד מדינת ישראל. אותה מדינה שבה המרצים הללו חיים, אוכלים, נושמים ולמרבה הפליאה – תלויים בה. מדובר בגייס חמישי לכל דבר ועניין.
משהו אחד הוא ללמד את הנרטיב של האויב ואין בכך שום בעיה מהותית (למרות שבאוניברסיטאות מסוימות מלמדים רק את הנרטיב של האויב, מבלי לגוון), אך משהו אחר הוא לשקר ולקרוא לחיילי צה"ל "רוצחים" ולכנות את מדינת ישראל "אפרטהייד". לכל דבר יש גבול ויש צורך להיזהר לעבור אותו. לא ייתכן שמרצה שמתיימרת להיות מכובדת, קוראת לחרם על המדינה שלה עצמה ושל הסטודנטים שלה, מחנכת לשנאה, שטנה ודמוניזציה למדינתה, מחנכת את ילדיה לסרבנות ועבירות על החוק – תמשיך לעמוד מעל בימת האקדמיה ולהרצות כאילו אין במעשיה ולו פגם אחד קטן.
לאן נעלמו ערכי המדינה? לאן נעלמה תרבות הנאורות – שהשמאל כל כך אוהב לקדש? היכן האמת?
אין שום מדינה (בעיקר דמוקרטית) שפויה בעולם שמסכימה שייקראו עליה חרם ועדיין ייהנו מפירותיה. או בהתאמה, שיגדפו וישמיצו אותה בעזרת כל כך הרבה שקרים. כל אוניברסיטה אחרת, למשל בארה"ב, הייתה מפטרת את אותה מרצה לאלתר.
אלא שבישראל, חופש הביטוי מרשה לעצמו לחרוג מהנורמות הקיימות בכל העולם כולו. משהו קרה לנו. מרוב שרצינו להיות דמוקרטיה לתפארת, ירינו לעצמינו ברגל. הורדנו את התינוק עם המים בשיא איוולתינו.
ועדיין, לא מאוחר מדיי. האוניברסיטאות חייבות לסיים את ההפקרות שנעשית בשטחן ולבצע ניקוי אורוות דרך רפורמות מרחיקות לכת. אם וכאשר הן ימשיכו להציג בשטחן מרצים שמחנכים לשנאה, דה-המוניזציה, דה-לגיטימציה, דמוניזציה ושקרים, אזי הכנסת תהא חייבת להתערב בנעשה, אגב חקיקה.
השבוע קראנו ב'ידיעות אחרונות' על ההמלצה של המועצה להשכלה גבוהה לסגור את המחלקה ל"פוליטיקה וממשל" באוניברסיטת בן-גוריון. "על המרצים לדאוג לכך שעמדותיהם האישיות יובאו ככאלה, כך שהסטודנטים יוכלו לבחון את הדברים מפרספקטיבה ביקורתית וייחשפו למנעד רחב של פרספקטיבות ואלטרנטיבות. על המחלקה לעשות מאמץ שהתכנית תיחשב למאוזנת על ידי הקהילה הרלוונטית. אם השינויים האלה לא ייושמו, רוב חברי הוועדה מאמינים שכמפלט אחרון אוניברסיטת בן גוריון צריכה לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה ולממשל".
בואו כולנו, נקווה, שמדובר בסנונית המבשרת את קיץ הטירוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה