מח'ול הורשע במסגרת עסקת טיעון במגע עם סוכן חוץ, קשר לסייע לאויב במלחמה, ריגול וריגול חמור, לטובת ארגון חיזבאללה.במסגרת "תפקידו", העביר מח'ול לארגון גם שמות ופרטים אישיים של שישה ישראלים תושבי חיפה, סכנין ואום אל פחם - כאנשים שהוא מאמין שניתן יהיה לגייסם בנוסף לטובת חיזבאללה. במסגרת אותו הסדר הטיעון עמו הוסר מכתב האישום אחד הסעיפים החמורים - סיוע לאויב בעת מלחמה.
אין בכלל ספק - העונש עצוב, מקומם ומגוחך. מגוחך גם היה לשמוע את פסק הדין של השופטים. אותם שופטים הביעו תמיהה לגבי טענותיו של מח'ול. "נשאלת השאלה כיצד אדם במעמדו של הנאשם, המעורה בחברה בפעילות ציבורית וחברתית כאחת, מבצע עבירות ביטחוניות חמורות ביותר ומבקש לראות זאת כנפילה ל'מלכודת' ול'נאיביות' מצידו". התגובה הזו של השופטים מעידה עד כמה הרשות השופטת, שנמצאת במגדל השן ולא רואה את זעקות ההמונים, נופלת במלכודת התמימות פעם אחר פעם.
אמיר מח'ול הוא סופר, כמובן – מאותם "אנשי רוח נאורים" שחושבים שהכתר לראשם ומבקרים את המדינה "תחת כל עץ רענן" ב"כיבוש", "פשעים נגד האנושות", "פגיעה בזכויות אדם" ושקרים אחרים. מח'ול, למי שאיננו יודע, גם עומד בראש עמותת זכויות האדם ערבית, אתיג'יאה – אותה עמותה שגם אמורה להיבדק לפי המלצותיו של שר החוץ, אביגדור ליברמן. מח'ול לא לבד. יש עוד המון ארגוני "זכויות אדם" לכאורה שמקבלים מימון מגורמים אינטרסנטים ואנטי-ציוניים באירופה ובארה"ב. ואילו אותם ארגונים עושים להם את העבודה ולא מודעים לכך שמנצלים אותם. כמאמר לנין – "אדיוטים שימושיים". מה ההבדל בין דמוניזציה למדינת ישראל ע"י "ארגוני זכויות אדם", כביכול, ובין גיוס אנשים לחיזבאללה? אין הבדל. שניהם פוגעים בצורה ישירה במדינת ישראל ובביטחון תושביה, אך בסופו של דבר את המרגלים קל יותר לתפוס, אך את הדמוניזציה והקמפיין האנטי-ציוני קשה מאוד לעצור.
והנה כי כן, שוב, ליברמן - אותו ליברמן שמנודה ע"י התקשורת, ש"זוכה" לחיצי ביקורת השכם וערב, למסע דמוניזציה משלו – צודק וצוחק על כל מבקריו. רק שלצערינו, אנחנו - רוב העם השפוי שתומך בליברמן, שמקדש את המשפט "חשדהו וקפדהו" ורואה נכונה את הארגונים הללו ואת פועלם האמיתי - אנחנו גם חלק במשוואה הזאת, וכל עוד התקשורת לא תבין באיזו מדינה היא נמצאת ותפסיק את הנטייה המבחילה שמאלה, הצחוק הוא גם על חשבוננו.
לכן, זו היא עוד סיבה טובה, מיני רבות, שמציגה את וועדת הבדיקה הפרלמנטרית לבדיקת עמותות השמאל הקיצוניות באור חיובי. מעצרו של אמיר מח'ול רק ממחיש כמה המצב מסוכן. ישנם אנשים שפועלים בקרבנו, מתחת לאף. פועלים כנחש מרושע. עמותות השמאל הקיצוני כבבר חצו מזמן את הרוביקון. כל מטרתם היא ליצור אווירת נכאים במדינה, להראות עד כמה מדינת ישראל אימפריאליסטית, מוצצת דם ודורשת כח. וועדת הבדיקה הפרלמנטרית, דהיינו הרשות המחוקקת, תעשה את מה שלא עושה הרשות השופטת. זה עד כדי כך פשוט. אין פה עיניין של "משטר אפל" ועוד שאר פליטות פה מביכות וחסרות תוכן של אנשי שמאל. מדובר בדמוקרטיה מתגוננת במיטבה.
וזו גם הסיבה שהענוש שקיבל מח'ול מקומם. מדובר בגזר דין ביזיוני. תעודת עניות למדינת ישראל ולמערכת המשפט ששוב, כאמור, כשלה. לא כך פועלת מדינה מתגוננת שזה עתה קיבלה "סנוקרת" היישר לפנים. יגיע מח'ול לבית הכלא, יקרא ספרים, ילמד על חשבון משלם המסים, אולי אפילו יקוצר לו שליש מהשירות על התנהגות טובה. ומכאן ישר לטקסי כבוד במגזר הערבי ומצעדי ניצחון. אפותיאוזה במיטבה!
מפסק הדין עולות שאלות קשות מאוד: מדוע תקופת מעצר כל כך קצרה? מי הוא האיוויל שהסכים לעסקת הטיעון המבזה הזו ולמה?
לפני שבוע מהנדס אמריקאי בארה"ב קיבל עונש מאסר של 32 שנים, עקב מסירת מידע לסין (שהרי נחשבת על הנייר מדינה ידידותית). במדינת ישראל, אזרח ערבי מוסר מידע רגיש לאירגון טרור ומקבל 9 שנים, מהם כנראה יישב רק 6 עקב התנהגת טובה. יחי ההבדל הקטן.
אנשי השמאל אוהבים להתגאות בכך שהם משתפים פעולה, מפגינים ומתדיינים עם מדינות בארצות ערב כנגד מדינת ישראל. חשוב להזכיר לאותם אנשי שמאל וארגונים קיקיוניים שבמדינות ערב, על "תיק" כזה של בגידה, מח'ול היה מוצא להורג בכיכר הכי גדולה בעיר. במקרה הזה, הגמל לא מפסיק להסתכל על דבשתו ונתקע בקירות. יחי ההבדל הקטן, כבר אמרנו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה